שלום מוזר לי לרשום ככה..לא יצא לי בחיים או בכללי לשתף אנשים אני בדרכ הבחורה שמקשיבה אוזן קשבת,ממשיכה במרתון ״העכברים״
עובר עליי תקופה קשה ונוראית חזרתי לישראל לא מזמן (עבדתי בחול מעל 5 שנים) חזרתי בגלל הקורונה שהצליחה להפחיד כל אחד מסביבי (חוץ ממני,הרגשתי עוד ניסיון/מכשול שיעבור..) עקב כך חזרתי,ומאז חיי השתנו מקצה לקצה שאין לתאר נותק קשר מכל חבריי שאני כותבת נותק,לא יצא לי לשוחח עם שם חבר/איש שיחה/מכר מעל חצי שנה חווה חרדות,פחדים(כמה?כשאני מחכה בתור לקופה נחרדת מכל אדם שצועק/עקיפות בכבישים יש עוד מלא ) התחלתי לעבוד ישר שחזרתי לישראל (כזאת אני,עובדת מגיל 14 כל החיים ועדיין במרוץ) לא יודעת מה לעשות מרגישה מדוכדכת,שאני כבר מבינה שהמטרה שלי מתפוגגת כאן לא יודעת מה לעשות קמה כל בוקר עצבנית,חסרת יכולת להסתכל על אנשים ,מנסה לדפדף אנשים מהר (אבל ממש מהר)אני לא יודעת מה לעשות כבר אני אובדת עצות מרגישה שרע לי כ״כ אשמח לתגובה,עצה משהו קטן אפילו איך מתמודדים במדינה הזאת מכל בחינה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות