שלום רציתי לשתף בפורום הזה את סיוט שאני חווה מתחילת חיי ועד הלום השתחררתי לפני מספר חודשים מהצבא בזמן הסגר השני עכשיו כול השירות שלי רק חיכיתי ליום בו השתחרר ואוכל להתחיל תחיים שלי אבל הקורונה דפקה לי הכול אם זה הרישיון שנעצר בגלל כול הסגר ואני לא יכול להתקדם איתו ומעבר לזה שאני לא מתקבל בראיונות עבודה ועד לזה שאמא שלי מתכוונת לגרש אותי מהבית ולדרוש ממני כסף על כול חודש שאני בבית אני הגעתי ממקום מאוד נמוך בחיים שלי פריפריה בלי אבא בלי אחים ואמא חולת נפש שכול בן אדם שפוגש אותה לא סובל אותה
ועכשיו שאני כבר לא ילד ורוצה להתחיל תחיים שלי אני לא מצליח בעיקר בגלל שהקורונה מגבילה אותי אני עובד מגיל 15 גידלתי את עצמי התפתחתי 12 שנות לימוד ללא תיקים פלילים וצבא זה כמו עולמות מגבילים לאנשים שגדלו כמוני החברים שגדלו איתי באותו אזור הדרדרו למקומות לא טובים ובצדק כי רק חרא אכלנו בתור ילדים מההורים מהמצב הכלכלי וכי לא היה מי שידחוף אותנו להצליח אבל מהילדות שכנתי את עצמי שזה לא הדרך ויש לי עוד תקווה אני רוצה להמשיך להיות אזרח שומר חוק ובן אדם טוב ואכפתי אבל כמה כבר אפשר לספוג אני מרגיש שנוצר בי סוג של שנאה כלפי העולם ורצון לזרוע ארס בכול מקום שאין לי יותר לא אמפתיה ולא סבלנות לאף אחד ורוצה להשתחרר מהרגשות השלילים האלה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות