לפני שנה וחצי התנקתי מסמים קשים באופן קבוע בגלל שגיליתי שאני בהריון מהאקס שלי, התחלתי דף חדש בחיים שלי ומהמקום הכי נמוך בחיי הכרתי מישהו תוך שבועיים שבחיים שלי לא הרגשתי אהבה אמיתי כמו אהבה הזו. היה שם כל מה שחיפשתי כל חיי למלא את החור הריק הזה, כשאמרתי לפסיכולוגית שלי שאני לא בן אדם התמכרותי היא אמרה שאני כן ולעולם לא הפסקתי עם הסמים פשוט מצאתי סם חדש.
אני נכנסתי למערכת יחסים ראשונה בחיים שלא הפלתי את הגבר למה שאני רוצה שיהיה, אלא הייתי מה שהוא רצה שיהיה ילדה טובה שמעננת עם הראש.
הוא גרם לי להיות כל מה שאי פעם רציתי להיות,ילדה טובה, עם תחביבים, עם רצון לחיות ואופטימיות.
אבל הוא פגע בי כל כך הרבה (בגד בי כל שני וחמישי) והיה מדבר אלי מגעל ורוצה שאהיה רכוש שלו ושאני חייבת להתייחס אליו כמו אל מלך אבל אותי זה סיפק לאורך הזמ שהייתי צריכה ריגוש חדש.
אחרי שנה וחצי של דרמות בלתי מפסיקות, התנהגויות הזויות משנינו (פריצות לרשתות חברתיות, הוא היה מגיע אלי בלילה לדריה, חסימות בלי מפסיקות) אני בנקודה שאין לי מושג מה גורם לי כל פעם לחזור אליו אני כל הזמן רוצה לסיים סופית ולא יכולה מתי שאני מרגישה ריקה או רואה אותו לעמד בזה. היה יותר מדי סימנים לזה שזה מערכית יחסים מהסוג הצלחות טוב אבל המוח שלי לא משחרר במיוחד כשאני לא מצליחה לענות לעצמי על התשובות הכי משמעותית (הוא אוהב אותי בכלל?,) אני לא יודעת מה עובר לו בראש ולמה הוא כל כך מפחד להיות איתי (לפני הוא היה במערכת יחסים 8 שנים)
הכל כל כך קשה לי, וקשה לי לנהל חיים בריאים ככה, אני קיצונית ואימפולסיביות ואני מפחדת מה יקרה שיגיע הרגע שאני ירצה לשלוח לו הודעה כרגע הוא חסום אצלי בכל מקוםו
אבל יש לי רצון עז שיהיה בחייים שלא וחוסר עניין מוחלט בשאר האנשים בחיים ובעולם בכלל.
אני לא מבינה למה אני אוהבת את המערכת יחסים הלא בריאה הזו שהביא לי התנהגויות. קיצונית. ויראת שחור לבן אהבה שנאה ונקמה.
אני רוצה להבין למה אני לא מפחדת מסימנים של אלימות ואובססיה ולשם אני מכוונת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות