כבר יותר מחודש שהמצב הנפשי שלי בצה''ל לא טוב.
אני אוהבת את התפקיד שלי ואת המפקדת ויש לי פה חברים אבל עדיין אני מגיעה למצבים שבמשך ימים אני מסתובבת עם גוש בגרון ודמעות ומזייפת לאנשים שאני בסדר.
בעיקרון אני בן אדם שקשה לו להיפתח, אני צריכה יותר מכמה שחנשים (שיחות נפש) כדי לסמוך על בן אדם ולספר לו כשקשה לי או שקורה משהו בחיים שלי ככה שגם על המצב שלי כרגע אולי רק שני אנשים יודעים ואחד מהאנשים האלה זאת אמא שלי.
המצב הנפשי שלי כבר משפיע עליי פיזית. אני נכנסת לעיתים קרובות למצבי לחץ וחרדה. אני סובלת מסחרחורות חזקות ובחילות נוראיות על בסיס יום-יומי. ואני אפילו מורידה במשקל ומוצאת את עצמי בלי תיאבון לפעמים ימים שלמים (ואני אוהבת לאכול כמו שאני אוהבת להתכרבל במיטה שלי ולישון - וזה מלא!).
אני כן שוקלת ללכת לקבן, אני יודעת שמבחינת ''השלכות'' זה לא יפגע בי כי המצב שלי לא כזה נוראי. אבל האם הוא באמת יוכל לעזור לי?
אני לא רוצה לשנות את התפקיד שלי או לעבור מפה כי בסופו של דבר אני מרגישה מאוד משמעותית בתפקיד שלי ואני מאוד גאה בו ובעשייה שלי.
חשוב לציין שהתפקיד שלי קשור למקום שבוא אני נמצאת. אין לי אפשרות לעשות את מה שאני עושה במקום אחר, חוץ מזה שאני זכיתי במפקדת מדהימה ובקצינים טובים במדור שלי ככה שאני לא רוצה להסתכן ולעזוב ואולי ליפול על קצינים שפחות אתחבר אליהם.
אשמח לכל עזרה ועצה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025