אני לא באמת יודעת איך לפרט עד כדי שמישהו יבין.
אני חוששת שאין מי שיצליח וזה פשוט ידכא אותי עוד יותר.
הלבד הזה זה לא כי אין לי חברים או משפחה, זה כי אין לי את עצמי.
הגבולות מטושטשים והראש מתפוצץ ממחשבות. אני לא נרדמת בלילות, ופשוט לא טוב לי.
אני לא מצליחה להעריך את עצמי, רק לבקר ולשפוט. פעם לא הייתי כזאת.
אני מחפשת את הדרך, או מנסה פשוט להיות. אני לא מרגישה שיש לי מקום בו אני יכולה להתבטא, מלבד ההודעה הפשוטה שאני כותבת כאן.
אני מרגישה לבד כי אין לי את עצמי וזה חונק אותי מכל כיוון, אני לא מצליחה להחדיר היגיון והמחשבות השתלטו. אלה מחשבות סרק, ככ לא אמיתיות ואני יודעת את זה, אבל זה מרגיש כאילו אני מאשרת לרע להיכנס והטוב משאירה בחוץ כי אני פשוט לא מאמינה בעצמי מספיק.
ניסיתי למלא אפילו שאלונים באינטרנט כדי להיזכר במטרות שלי וברצונות שלי, זה עבד לשעה ושוב חזרתי לסורי...
אני מנסה להתמקד בדברים שאני אוהבת לעשות, אבל גם זה לא מספיק לי.
ביקשתי מחברות שיכתבו עליי מה הם רואים בי, אבל כל מה שיש זו הנתינה שלי כלפי האחר.
ניסיתי המון אבל שום דבר לא חדר אליי מספיק כדי שארגיש פחות לבד.
אשמח לעצה, הכוונה, עצם, כל דבר כדי להפסיק להרגיש ככה ואתחיל לחיות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות