אוקיי קודם אתחיל ואגיד שההתנהלות אצלי בבית לא נורמלית, לברוח מהבית זו מחשבה שעוברת לי בראש כבר שנתיים והתחדדה יותר בשנה האחרונה כי החלטתי שזהו נמאס לי לחיות ככה ואני מספיק בוגרת כדי לקום ולעזוב הכל.
אני מרגישה שלא טוב לי בבית, אני מרגישה לא בנוח,שאני לא מתנהגת באופן הטבעי שבו אמורים להתנהג במקום בו אמורים להרגיש הכי בנוח. אני לא מסתדרת עם אבא שלי, אני כן מתייחסת אליו בכבוד אבל אני מרגישה מבפנים ,שכל ההתנהגות שלי מזוייפת אליו וגם בכללי שאני בבית אני מרגישה שאני מזייפת התנהגות של נחמדה מדי למרות שבתוכי אני יודעת שאני לא סובלת אותו ובאלי לברוח אני מאז ומתמיד לא הסתדרתי עם אבא שלי ואחותי הגדולה(יש סיבה אבל זה ארוך מדי), אחותי הגדולה שחושבת שזה שהיא גדולה ממני רק ב3 שנים מקנה לה את האפשרות להתאכזר אליי ולהתנהג אליי באלימות מילולית ואף פיזית כל יום מכיוון שאני לא עושה את מה שהיא רוצה, או שאם אני יוצאת עם חברות( מה שכמעט לא קורה בדר"כ כי לא מסכימים לי הרבה לצאת מהבית לשעות מאוחרות-אחד עשרה-שתיים עשרה)למרות שאני בת 18.
אני יודעת שאבא שלי יודע על האלימות המילולית והפיזית הקשה שאני סופגת מאחותי הגדולה אך הוא תמיד בעדה ותומך בה, היא מרשה לעצמה להתנהג אליי איך שבא לה.
אני חוזרת מיציאה מהנה עם חברים והיא באה אליי עם כל העצבים שלה ושואלת אותי איפה הייתי ושאני עונה לה היא מחליטה לקלל אותי ולהוריד לי את כל המצב רוח שבאתי איתו ומחרימה לי את הטלפון שלי. אני מרגישה שבכל פעם שאני נהנית או שקורה לי משהו משמח אני אחזור לבית ואתאכזב בגלל מה שיקרה בבית.. כמובן שיש עוד סיטואציות ואני לא ממש טובה בלנסח את עצמי ולהסביר טוב מאוד מה אני חווה יום יום. אבל אני רוצה שתכתבו לי אם יש דרכים שאוכל לברוח מהבית ואיך?? כי אני באמת עייפה כבר מלחיות את החיים האלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות