מרגישה שעברתי פגיעה ריגשית ונפשית. איך להתמודד?

החלטתי להיפרד מהבן זוג שהיה לי במשך 5 חודשים,הקשר היה מאוד אינטנסיבי יום יום ביחד ישנים ביחד אני אצלו הוא אצלי הוא גר 3 דקות מהבית שלי היינו שכנים והחלטתי לסיים את הקשר ומרגישה שהכאב עוטף אותי..התחושת בדידות ההרגל לבן אדם ..חושבת פתאום רק על הדברים הטובים שהיו ולא הרעים שגרמו לי לחתוך..הבן אדם בא ממשפחה מאוד מאוד קשה. היה חשוב להם כל העניין של הכסף,השקעות,לימודים,תואר,תעודות,אמא שלו ניסה לרמוז לי להתחיל תואר בזום אחרי שאני איתו בקשר סך הכל שבוע..הוא אמר לי יום אחרי שנהיינו בקקר "אני בחור איכותי ורוצה בחורה איכותית שיודעת מה היא רוצה מעצמה"(הכוונה לצואר ותעודה וכאלה כן).אחרי שנה שלא עבדתי ועברתי ניתוח מצאתי עבודה במעון סוף סוף במקרה במהלך הקשר הוא רצה שאעבוד בתור מנהלת מעון ישר שאל אותי על ההתקדמות שלי לפני שבכלל ידעתי אם זה מה שרציתי לעשות בחיים..
הןא עשה תואר בהנדסת תוכנה,לומד בקרוב לתואר שני..התייחס לעובדי מפעל,מלצרים,כל עבודה שהיא לא מקצוע כאל עבודה פח והתנהג בזלזול וחוסר כבוד כלפי כל עבודה. מבחינתו לא כל עבודה מכבדת את בעלייה. היה מקומות נחותים,ולא נחותים מהנקודת מבט שלו. היה המון בעיות מהבחינה המינית. ירדתי 60 קילו,הוא ידע שהנושא של המשקל מפריע לי ושתמיד החרדה קיימת שאשמין יום אחד בחזרה..בתמימות שאלתי אותו האם הןא יקבל אותע בכל מצב גם אם אעלה הוא ענה לי "לא יודע" כעבור שבוע עשרה ימים ראה שאני רוצה להיפרד אמר שיקבל אותי בכל מצב ושהןא אוהב אותע ושהןא יפסיק להתערב לי במה אני אוכלת איך אוכלת מתאמנת או לא מתאמנת.(מה שלא השתנה בסוף והוא המשיך לעשות את זה) ראה שאני לוקחת צלחת אוכל בבית שלו אמר לי "את באמת תסיימי את כל זה?" מלא היערות של "למה יש לך תמונה של לפני אחרי באינסטגרם שהיית שמנה? תמחקי את זה למה שיראו את זה"(מבחינתו שהייתי שמנה אני צריכה להתבייש בזה)."לא עומד לי כנראנ את לא מדליקה אותי מספיק"...."מה את חושבת שזה שאת יפה ומושכת ושוכבת אצלי במיטה בחדר זה מספיק כדי לגרום לו לעמוד?" "לא יעמוד לי אם את לא יורדת לי אלא כן כן אני חרמן מראש" עמדתי מולו ערומה פעם ראשונה אחרי חןדשיים וחצי כי התביישתי ממנו "את צריכה לחטב את הרגליים שלך" במקום שיראה לי שהוא עף עליי.. כשאמרתי לו שנפרדנו "לכי תמצאי סמרטוט שישכב איתך מבלי שתצטרכי לתת לו שום דבר בתמורה " יש לציין שאני היחידה במהלך הקשר שהיה איכפת לה הסיפוק המיני שלו..ירדתי לו הפסקתי לרדת לו והחשק נעלם שראיתי שלא איכפת לו הסיפוק שלי..זה הוריד לי את החשק..פעם אחת הוא נגע כשהייתי בלי תחתונים ופתאום שחבר התקשר אליו הוא פשוט קם והלך לענות בזמן שאני שוכבת לו במיטה ומבחינתי אנחנו באמצע האקט...
הוא היה מעשן כל שעה כל ערב מלא סיגריות קטנות שהיו משפיעות עליו כל הלילה. פעם הוא צוחק וחייכני ואומר לי את הכי מושלם בעולם. אחרי חצי שעה פרצוף מסתגר ורציני בתוך הפלאפון לא הסתכל עליי בכלל. הצעתי לו לאכול איזה עוגייה בבוקר מנימוס הוא בתגובה "מה את מציעה לי שמן וסוכר שלא צריך להשקיע כלום ורק לשים על צלחת?" או שהכנתי קפה בבוקר לעצמי והכנתי גם לו שהוא נשאר עדיין במיטה "מה גורם לך לחשוב שאני רוצה קפה שעוד לא צחצחתי שיניים אפילו??" מבלי להגיד אפילו תודה מנימוס..צחצח שיניים והבין בדילאי שטעה ואמר תודה רק אחרי..אם לא הצעתי לו לאכול מדיי פעם הוא היה ממש כועס עליי..הרגיש לי פרימיטיבי..שמצד שני אני קמה ומכינה ומכינה לו אוכל בלילה והוא לא היה מעריך את זה מספיק כנראה.
היו בו צדדים טובים.. שאני חולה הוא דאג לי ישן איתי מדד לי חום הביא לי כדורים.. הזמין לנו אוכל מדיי פעם..קנה פרחים לאמא שלי ביום הראשון שהגיע אלייי כדי להראות כבוד..בקבוק יין לעל האש שעשינו..אמר לי שהוא אוהב אותי ולא יעזוב אותי ושאני האחת שהוא רוצה לחיים..אבל מצד שני..הרגשתי שהוא כל כך לא מעריך אותי וכל כך מוריד לי את הביטחון..לא עומד לו ממני כן עומד לו ממני,אם תרזי קצת תראי יותר טוב,לא את מושלמת כמו שאת תישארי ככה אל תשמיני אבל. כל הזמן היב מתעסק בגוף ברמה מוגזמת.. "היה סקס מעפן..טוב היית חולה בגלל זה..טוב אני גמרתי אבל אז מה איכפת לי"..מכינה מוקפץ ב12 בלילה כדי לשמח אותו הוא לא חושב על העובדה שאני עובדת קשה רק "את חסכת לי פה הזמנה של 60 70 שקל ווק עם שליח והכל" כל דבר היה חושב על הכסף..
פעם אחת דיברנו על גלידה שרצינו להזמין הוא בא אליי "אולי הפעם את תזמיני??" (יש לציין שאני מאוד צנועה ובחיים לא הזמנתי הרבה מה הקטע שהוא מציע לי להזמין לנו?)..
ועדיין יש את העניין של ההרגל..בן אדם שאומר לי שהוא אוהב אותי ישן איתי,פתאום יש לי בן זוג וי תחושה כזאת מלאה שיש מישהו ופתאום יש חלל ריק..אני מרגישה שהוא ממש ריסק לי את הביטחון העצמי שלי...מתחילת הקשר הוא הסתכל על תמונות של בחורות עם בגד ים וחשופות באינסטגרם שאני יושבת לידו הפסיק רק כשאמרתי לו שמפריע לי..
יום אחד נרדמתי ב12 בלילה בבית שלי והוא נשארער..פתאום התעוררתי מרעש של פלאפון ואני רואה אותו מאונן לידי מיטה! על פורנו. ואפילו לא עליי או משהו שמעורב איתי ולא הבין למה מפריע לי שהוא מאונן ולא הבין שזה הרגיש חןסר כבוד כלפיי..וכבר אונן פעם אחת לידי כשאני במחזור ואני ערה!
למרות כל הכאב...יש את העצב...את העצב העמוק להיות לבד את העצב שעדיין פיתחתי אליו רגש אבל אני יודעת שזה שעזבתי יכול להיות הדבר הנכון לעשות למען עצמי ולמען האושר והביטחון שלי בעתיד...
האם אתם חושבים שבחרתי נכון?..אני לא מקצינה בתגובה שלי..אני מרגישה שבורה עם כאב לב על כל מה שקרה..