היי, הייתי שמחה לשמוע את דעותיהם כי אני מרגישה אבודה בכל הסיפור הזה.
אני יוצאת עם בן זוגי קרוב ל4 חודשים, מתחילת הקשר הוא הסביר לי שקשה לו להפתח ומאוד חשובה לו הפרטיות והספייס שלו איך מצד שני הוא כן מאוד רוצה שננסה. נאמר לזכותו שהוא היה כנה איתי מהתחלה איך ציפיתי שאחרי תקופה מסוימת זה ישתנה לא ציפיתי שיתאהב בי בתקופה כזו קצרה אבל לפחות יפתח רגש כלשהו. לא יוצא לנו להפגש יותר מדי כי שנינו עובדים ולומדים איך כאשר אנחנו נפגשים הכל טוב וכייף לנו ביחד איך כאשר אנחנו לא נתראים הוא בקושי מתקשר ובכלל לא ממש מראה התעניינות. אני נמצאת כל הזמן בתחושה שפשוט נוח לו איתי ולא יותר. כאשר דברנו על זה לא מזמן הוא אמר שהוא רוצה להמשיך את הקשר אבל הוא לא יודע אם יצליח להפתח בקרוב אם בכלל. מצד אחד אני באמת רוצה אותו יש לו הרבה תכונות שאני אוהבת אצלו אבל מצד אחר נמאס לי להרגיש על אש קטנה, אני רוצה להרגיש מחוזרת ,שדואגים לי ומתגעגעים עלי ובכלל להרגיש שאני מקבלת בחזרה את מה שאני נותנת...חשוב לי לציין שאני לא מציקה לו והוא מקבל את כל הפרטיות שלו אני גם לא חופרת לו על זה ....השאלה שלי היא האם יש טעם לנסות ולהמשיך או לקחת את עצמי ולברוח??? תודה רבה על עזרתכם....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות