היי, כבר כמה שנים שאני סובל מחרדות אפילו הייתי אומר מאז שהייתי ביסודי, אני יודע שקשה לאמין לזה... אבל אני כבר בן 17 ולא יודע מה לעשות כל כך קברתי את עצמי כל כך עמוק באדמה שאני לא יודע מה לעשות, בכללי אני תמיד לבד ללא חברים אין לי שום כיוון בחיים אני לא יודע מה אני רוצה להיות אני לא יודע איך להכיר אנשים חדשים כי בכללי אני אינטרוברט בן אדם מאוד שקט תמיד אני מרגיש לחץ כשאני ליד אנשים, אני אפילו מפחד סתם לשאול משהו אנשים שאני לא מכיר וגם שאני מכיר, וחוץ מהבעיה הזאת אז יש לי גם התקפי פאניקה/חרדה אז אני בכלל לא מתרחק מהבית, בחטיבה החמירו לי ההתקפי פאניקה ואחרי זה עברתי לחינוך ביתי שאגב החינוך ביתי גרר אותי עוד יותר למטה כי פשוט הפסקתי להתמודד עם החרדות, אבל התחלתי לעבוד עם עצמי ואז המצב שלי השתפר אבל איך שהקורונה התחילה כל מה שהייתי עושה ביום יום פשוט קרס וכל מה שהצלחתי לעשות הלך לפח, אני לא יודע עם אפשר לקרוא לזה דיכאון או שסתם להיות עצוב אבל אני פושט שקוע במחשבות שלי, זה הגיע למצב שאפילו כשאני לא מקבל התקף פאניקה אז אני נלחץ שמשהו לא בסדר איתי, נראה לי שהשעה היחידה שאני רגוע זה רק כשאני ישן, כל היום אני רק על המחשב וללא קשר עם אנשים.
אני מאוד מקווה שמשיהו יתן לי עצה.
תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות