כן, קורה בתקופה האחרונה
היי לכל מי שקורא. לפני שנתיים (כיתה ט׳) התחלתי להרגיש קצת עצוב ושונה מכולם, והמילה הכי טובה לתיאור מה ההרגשה היא פשוט מוזר. בהתחלה חשבתי שזה שיט רגיל של גיל ההתבגרות, שכולם מרגישים את זה... אני מרגיש בדידות, חוסר תקווה לעתיד, חוסר רצון לקום ולעשות משהו, אכזבה מעצמי ושאני כישלון, וכל שאר הדברים הכיפים האלה... קראתי בגוגל בכל מיני אתרים והבנתי שאלה רגשות שאופייניות מאוד לדיכאון ושאם מרגישים אותן לאורך זמן (ובנוסף להן גם מחשבות על מוות שיש לי) רצוי ללכת לפסיכיאטר או פסיכולוג או משהו. אני לא רוצה לספר על זה לאף אחד, זה מביך אותי מאוד אבל אני מרגיש שזה רק מתדרדר כל יום שעובר. אני גם חושב שאפילו אם אהיה אמיץ ואספר להורים שלי ואלך לפסיכולוג אני לא אוכל לשפוך את הלב שלי בפניו (אני קצת ביישן בהיכרות ראשונה), מה לעשות? מישהו אולי מכיר/ה את ההרגשה?? אני מפחד.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025