משבר וקשיים בעבודה, אולי אני צריכה פסיכולוג?

היי, אני לא אפרט יותר מדי על העבודה ועל מה שאני עושה...אני רק אציין שאני עובדת כבר 4 שנים במקום עבודה שהגעתי אליו בדם וביזע...שנים של עבודה קשה ומפרכת בשביל להגיע לתפקיד הזה. וכיום כשאני במקום שאני כל כך רציתי וחלמתי להיות בו, אני מוצאת עצמי סובלת ובוכה כמעט בכל יום!
אני אמנם לא רוצה לפרט איפה אני עובדת ומה אני עושה אבל באופן כללי מדובר בתפקיד תובעני וקשה נפשית ומנטלית, תפקיד ששואב אותך אליו, תפקיד שהופך להיות החיים עצמם במקום להיות רק "עבודה" גם מבחינת זמן וגם מבחינת הנפש, הראש והלב.
מדובר בעבודה תחת לחץ, ריבוי משימות, דרישות מאוד גבוהות וקשות, עמידה בזמנים, אסור לעשות טעויות אבל מצד שני הכל צריך להיעשות נורא מהר, עם ביקורת תמידית מצד הממונים, טענות תמידיות , הקולגות לא חברים אלא נחשים זה אל זה, אני מוצאת עצמי עובדת יותר קשה מכולם אבל מרגישה מוערכת הכי פחות, מרגישה שרוב העבודה נופלת עליי ואני עושה את הרוב אבל בסוף לא אני זו שקוטפת את הקרדיט ולא אני זו שנהנית מהתוצרים, יכולה לעשות אלף ואחת דברים טובים ולטעות פעם אחת וקוטלים אותי.
עם זאת, יש לי שאיפות בשמיים ואני נורא רוצה להתקדם ואני נורא רוצה להצליח ואני נורא רוצה שהשם שלי ילך לפניי אבל בחודשים האחרונים אני כאילו רק הולכת אחורה, חווה משברים רבים בעבודה, מוצאת עצמי רבה עם הממונים מתווכחת , צועקת זה מגיע למריבות קשות ולבכי מצדי, מוצאת את עצמי מתרסקת ונשברת ומתנהגת בצורה שאינה הולמת לעיניי המון אנשים . וזה הכל נטו בגלל חוסר היכולת לעצור רגע ולחשוב לפני שאני מגיבה, התדמית שלי רק הולכת ונפגעת.
אחד הממונים שלי לקח אותי לשיחה במהלכה נאמר לי על ידו כי אני בכל פעם מתחילה תהליך כלשהו ומתחילה לעלות ולהצליח ורוצים למנף אותי, ומרוצים ממני וגאים בי ואני עושה עבודה יפה אבל תמיד קצת לפני שאני מגיעה לפסגה קורה משהו שגורם לי לאבד את העשתונות ואני מתרסקת כמו למשל - מריבה באמצע המסדרון שמגיעה לטונים גבוהים ובכי לעיניי אנשים.
הוא אומר שיש לי יכולות גבוהות והוא רואה את זה אבל יש לי נטייה תמיד לפני ההגעה לפסגה, קצת לפני ההגעה לשם נטייה להתרסק וזה כל פעם בגלל משהו אחר... לדבריו זה יכול לפגוע בי בהמשך הקריירה שלי ...
לסיכום, עם התנהגות כמו שלי קשה לי להאמין שמישהו נשאר בתפקיד הזה והסיבה שממשיכים להכיל אותי ולתת לי אינספור הזדמנויות זה כי מאמינים בי,
מצד אחד אני רוצה להישאר בעבודה הזו ואני רוצה לצמוח ולהתקדם
מצד שני הרבה פעמים אני נשברת ומרגישה שלא אכפת לי שהכל יילך לפח כי באמת שזו עבודה קשה מאוד
מצד שלישי יש לי השכלה שמותאמת מאוד לתפקיד הזה ואין לי מה לעשות עם ההשכלה שלי במקומות אחרים. אני לא רוצה בגיל 30 להתחיל הכל מחדש. וחוץ מזה בשום מקום אני לא ארוויח טוב כמו בתפקיד הזה עם השכלה כמו שיש לי.
אולי אני צריכה פסיכולוג?
עמכם הסליחה מי שקרא הכל והגיע עד כה, רואים שיש לי בלאגן שלם בראש ובלב. אתם בטח שואלים את עצמכם מה בשורה התחתונה השאלה שלי.
אז אסכם אותה בסקר