יש לי חברת אמת כבר 3 שנים, הכרנו בעבודה מסויימת- ואנחנו כבר הרבה זמן לא עובדות שם.
אני נשואה עם ילדים והיא רווקה.
היינו חברות שמספרות הכל אחת לשניה, עושות חוויות משוגעות יחד, לא הייתה טיפת אגו בחברות שלנו. חברות טהורה נטו מתוך כיף ואהבה לזולת!
לפני כמעט שנה נפטר אדם קרוב לה מהמשפחה, היא נכנסה לדיכאון...לא יצאה מהחדר שלה במשך ימים, התקפי עצבים, אכילה רגשית, ניתוק חברתי וכו'..
בכל הזמן הזה אני דאגתי כל יום לתמוך בה והייתי מגיעה אליה לבית בימים קשים מאוד ( היא הייתה צועקת לי מהחלון ''לכי לבית'') והמרחק הגאוגרפי בנינו הוא מאוד רחוק. מיותר לציין שכל פעם שנסעתי אליה בעצם עשיתי את הוויתורים שלי כי גם יש לי ילדים לטפל בהם בבית, אבל באמת שהיא חשובה שלי ודאגתי לה ולמצב הנפשי שלה מאוד, פחדתי שתפגע בעצמה.
וככה בסופו של דבר היא התעודדה ויצאה מהדיכאון, התחילה עבודה חדשה, נרשמה למכון כושר, הכירה אנשים! שמחתי בשבילה ככ כי אני יודעת כמה זה קשה!!
עכשיו כשעברו כמה חודשים טובים מאז הסערה הזו, אני מרגישה כאילו היא לא מעריכה אותי.. ז''א, היא אפילו לא שואלת אותי לשלומי ( היינו חברות שמתעוררות בבוקר ודבר ראשון שאני פותחת את הווצאפ רואה איזה מימ מצחיק שהיא שלחה לי בלילה).
יכולים לעבור ימים שלמים והיא לא תתעניין.. ועד שאני מנסה איכשהו לקבוע איתה, תמיד היא ''אופס שכחתי שקבעתי אימון עם חברה'' או לדוגמא אם קבענו בבוקר זה ''חכי אני צריכה לעשות משהו, ואז אדבר איתך'' והיא לא מדברת...
אני מבינה שהיא פשוט לא מעוניינת בי יותר, הכירה אנשים אחרים ושכחה מהתקופה הקשה שהייתה לה. אני לא שופטת אותה ויש מצב שהיא מנסה להדחיק אותי כי זה מעורר אצלה טריגר על התקופה הקשה שהייתה לה.
אבל אני שבורה, באמת. אני אדם שקל לו להתחבר לאנשים אבל מאוד קשה להשיג את האמון שלי.. יש לי אולי 2 חברות. היא אחת מהן. והיא נעלמת לי בין הידיים. התחלתי לשחרר ... אבל אני פשוט רוצה לבכות כל פעם שנזכרת בזה..
בבקשה עצות איך לעבור את התקופה הזו? שכחתי מה זה להרגיש אכזבה חזקה כל כך...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות