מאז גיל 14 אהבתי מאוד לאפר,וככה עד היום אני המאפרת הראשית של החבורה,והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות,ההורים שלי תמיד היו נגד,הם תמיד חלמו שאתשחרר מהצבא,ואלך ללמוד רפואה כמו שתי האחים שלי,הגיע הרגע,השתחררתי והם בחרו לי מקום ללימודי רפואה,אמרתי להם שאני לא אוהבת את זה,לא רוצה את זה,זה לא מעניין אותי ובוער בי,שאני רוצה ללמוד איפור,לפתוח מקום משלי ולאפר!
הם אמרו שאם אני אבחר בזה אם לא יעזרו לי בלימודים כמו שהם עוזרים לאחים שלי,הם אמרו שהם לא מאמינים שאני יכולה להגיע רחוק במקצוע הזה,שהם רוצים שגם אני יתן גאווה למשפחה,הם אומרים לי להשאיר את האיפור בגדר פנטזייה עם עדיפות לשכוח מזה,כמובן שהמשכתי לעמוד על שלי,נרשמתי ללימודי איפור מקצועיים בעזרת הפיקדון הצבאי שלי,וגם כרגע עובדת בחנות על מנת שאוכל להמשיך לממן את עצמי בתחום.ההורים התאכזבו,באחים שלי הם מאמינים,הם מפרגנים ועלי הם כועסים,ולא ממש מאמינים,זה מטריף אותי,שהאנשים שכביכול אמורים להיות גאים בכל דבר שאבחר,פשוט לא מאמינים בי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025