אני בטוחה שכולם כבר שמעו על האירוע החטיפה של ה-3 הנערים בחדשות
ומתפללים לשלומם וחזרתם הביתה בשלום.
העניין הוא שאיך ששמעתי על המקרה במהדורה בשישי חשבתי ואפילו העזתי לומר בסוג של חצי בדיחה שהם אולי החליטו ״לנקות״ את הראש באילת.
ועכשיו אני חושבת עד כאב עד כמה שהייתי רוצה שזה יהיה נכון.
אני פשוט מרגישה שאני מתמוטטת נפשית,
עד כמה נמשיך להיות ככה חשופים למפגעים כאלה??
איך ככה נערים תמימים נעלמים כאילו נבלעו באדמה?
וזה מפחיד,אני כבר לא ילדה ואני עדיין מפחדת..
אני רק חושבת על איך שכולנו יכולים להיות הבאים בתור-החברים,האחים,המשפחות שלנו..
אני באמת מנסה להתפלל בכל רגע שיוצא לי כדי להגיע לאוזניים של האיש למעלה
שיחזיר את הנערים..שישמור על כל אנשי הביטחון שפועלים כרגע ובכלל עלינו
אני כ״כ מקווה שהם עדיין בתחומי שטחי המדינה שלנו,כי אני יודעת שברגע שהם חצו את גבול עזה זה אבוד
אני רוצה להאמין שיש סיבה לכל דבר,אבל לפעמים הכל כך כך מבלבל
וכן יש בי את הרצון העז שכל הפלסטינים והאחראים לאירוע הזה ישלמו על זה
אבל זה לא יעזור בכלום
אבל איך אפשר להתמודד עם הפניקה הזו??
אני מצאת השבת לא מפסיקה לבכות ואני מרגישה בהתקף חרדה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות