7 חודשים של לב שבור , הזמן טס לי כלכך מהר , החיים שלי המשיכו , מצליחה לפגוש חברות ,לצחוק אבל משהו בתוכי נשאר פשוט תקוע , אני כלכך מנסה להכחיש את כל הרגשות שלי , להחביא אותם איי שם , לרצוח אותם באלכוהול , בסטוצים אבל תמיד יש את הנקודה שבה פשוט הכל עולה לי , אני עדיין אוהבת אותו , משחזרת כל שיחה , מדמיינת מה היה קורה אם ,ואיפה הוא , ומחפשת אותו בכל מקום שאני הולכת ואין סיכוי שנחזור ,כי הוא לא אוהב אותי , הוא אמר לי. אנשים מסביבי יוצאים ונכנסים למערכות יחסים בקצב מהיר.ואני תקועה. כל הזמן בראש אותו התירוץ-לא מצאתי עוד מישהו שמוצא חן בעייני , טוב לי להיות לבד ...האמת היא ...שאולי הוא נפרד ממני ,אבל הלב שלי איתו ושלו , אני ילדה טובת לב ,יפה,חכמה,מבית טוב ..ופשוט לא מבינה איך מוותרים על כזה דבר , וגם לא מבינה למה לא מגיע האחד שחוטף אותי ותשומת ליבי .. האם מתי שהוא תחושת השיברון תעבור?הדמעות ?החור בחזה? ההרגשה הזו שכולם מתקדמים בקצב מהיר ואת נשארת מאחור .. ואולי אני לא ראויה לאהבה בכלל ? אשמח לקבל עצות ועידודים ..מרגישה שבר כלי במשך תקופה כה ארוכה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות