אחרי שנתיים של שיפור בגרויות, אני נאלצת ללמוד עיצוב שיער איך להתמודד עם התסכול?

קודם כל אני חלילה לא מזלזלת בללמוד ספרות ( עיצוב שיער ) אבל אני חושבת שאחרי שנתיים שבהם שיפרתי את כל תעודת הבגרות שלי, ועשיתי 10 פעם פסיכומטרי מגיע לי גם לא להגשים את חלומי ללמוד מדמח, לפחות להתקבל ללימודים אקדמאיים. אך לצערי זה לא קורה. ואין לי ברירה ללמוד משהו מקצועי, גם שאני בכלל לא נהנת ולא מתחברת.
אז ככה, תמיד רציתי ללמוד מדעי מחשב. בתיכון הוצאתי תעודת בגרות נחמדה. 3 יח מתמטיקה 100 4 אנגלית 100 והשאר ציונים של 85 כזה. מן הסתם זה לא הספיק למדעי מחשב. אז נכנסתי בראבק לשנתיים של שיפור כל בגרויות שלי. התחלתי עם 4 יח מתמטיקה ( 98 ) ו 5 אנגלית ( 95 ) אחכ 5 ספרות ( 89 ) 5 תנך ( 95 ) ו 5 היסטוריה ( 90 ) אחכ אזרחות 2 יח ( 95 ) 2 יח תנך 2 יח ספרות ו 2 היסטוריה. ובסוף לשון ו 5 יח מתמטיקה בהם קיבלתי סופי 75. אך לצערי זה לא ציון שמספיק ל 5 יח. תוך כדי גם עשיתי פסיכומטרי סהכ 10 פעמים ( מכיתה יב * ) ואני לא מצליחה לעבור את 500. בבית בסימולציות אני מקבלת בין 580- 600 אבל איכשהו שאני מגיעה למבחן אני מפשלת. קיבלתי כמה פעמים ברצף 400 ומשהו וזרק ירד עד שעלה ל 500 ואז שוב ירד.
בשלב מסוים הבנתי שנטו עקב פסיכו לא יהיה מדמח בטח לא באוניברסיטה. אז החלפתי כיוון לתעשייה וניהול במכללה. ולצערי אף מכללה לא רצתה לקבל אותי ונטו כי ציון פסיכו שלי ממש נמוך. כאילו לא רק שהוא לא קרוב לסף שהם מבקשים הוא גם ממש נמוך. ולא הם לא היו מוכנים להתפשר עך ציוני בגרות שלי. אז אמרתי אוקיי אלך ללמוד הוראה ( משהו שממש לא רוצה אבל לפחות תואר ) ולצערי גם לזה לא רצו לקבל אותי בשום מקום עקב פסיכו המאוד נמוך. ופה נשברתי. הבנתי שכל ההשקעה שלי ירדה לטמיון. ימים ולילות שישבתי עד 3 בלילה ללמוד וקמתי ב 6 וחצי בבוקר כדי לחלק עיתונים ואז ללכת לעוד עבודה. כן לעבוד 2 עבודות כדי לממן את כל זה. ומילא לא הייתי מוציאה ציונים יפים... אבל זה רק הפסיכו שתקע אותי. לי לצערי אין כסף לממן מכללה למנהל או בינתחומי ששם היו מקבלים אותי.. ואני גם לא אקח סיכון ואחשוב אולי מגיע לי מלגה...אני רואה אנשים שלמדו איתי בתיכון לא היו משקיעים והתקבלו ללימודים חלקם למקומות טובים חלקם למכללה למנהל. אחת בנות ששיפרה איתי ספרות לא רק קיבלב פחות ממני גם התקבלה לבנתחומי ללא פסיכו אבל בסדר היא מעומר ולי אין כסף לשלם לבנתחומי.
אני פשוט מתוסכלת לא מאמינה שקרה לי דבר כזה שעם ציוני בגרות כמו שלי אני צריכה ללמוד להיות ספרית רק כדי שיהיה לי קצת פרנסה. זה כואב לי. שאפילו להוראה לא מקבלים אותי. זה ככ לא פייר הפסיכומטרי אני כבר לא מדברת על זה שעשיתי רבחון שחור על גבי לבן שמגיע לי הקלות אבל המרכז הארצי מתעלם ודוחה את זה פעם אחר םעם.
ואם רק הייתי מקבלת הקלות אולי לא הייתי מביאה 650 אבל הייתי מביאה ציון שמספיק להוראה. לפחות חצי נחמה אולי לא הייתי לומדת מקצוע שככ חלמתי ומותר לי אבל לפחות הייתי לומדת תואר.
וכן זה חשוב לי. אז אל תרשמו זה לא הכל בחיים, ברור שלו. אבל כניראה אם ישבתי לילה לילה עד 3 לםנות בוקר וקמתמ אחרי 3.5 שעות שינה עם כאבע ראש ועיניים. אז תואר מאוד חשוב לי.
היום משהי בקורס ספרות אמרה לי שהיא מבינה אותי. שהיא ועוד רבים פה רק כי אין להם בגרות ואין להם שאיפה להשלים. וכשהיא שמעה תציונים שלי הצדיקה אותי. ולא אין לי משהו אחר ללמוד אני לא אלך ללמוד ציפןרנייים ואיפור כי אני בעצמי לא מתאםרת, ולא בישול כי אפילו חביתה אני בקושי יודעת, גם לא קורס פיתוח תוכנה כי הסיבה שרציתי ללמוד מדמח זה לא כדי להיות מפתחת אלא כדי לעסוק בזה בתחום המחקרי באקדמיה. ואגב עם היה לי פסיכו מתאים הציון שלי ב 4 יח היה מספיק למכללה. אבל שוב זה פסיכו שתוקע אותי כמו מקל בגלגלים. אל תרשמו לי ללכת לפתוחה כי זה לא בשבילי, ואל תרשמו לי לעשות מכינה כי כבר שיפרתי כל בגרויות ומכינה לא מחליף פסיכו...
פשוט כואב לי. והכאב שלי מוצדק
וכן ניסיתי כל מכללה אפשרית וכולם אמרו לי לא.