היי לכולם
אני חייבת איזה שהיא דעה אובייקטיבית. היה לי ידיד מאוד טוב במשך 4.5 שנים, ולאחרונה התחלנו להתקרב אחד לשניה והתחלתי להרגיש אליו דברים וגם הוא אליי. כשאני איתו כיף לי ואני אוהבת לשתף אותו ואני אוהבת את העובדה שהוא מכיר אותי, איך לפנות אליי, את המצבי רוח שלי ואת החולשות והחוזקות שלי. בחיים לא היה לי קשר לטווח זמן של יותר מחודשיים מהסיבה הזו שקשה לי להפתח לגברים ולכן הרגיש לי נכון..אנחנו במעין קטע כזה אפשר לומר במשך חודש ובגלל שאין את הבושה וכל היוצא בזה של דייטים אז הכל קורה יחסית מהר (*כמעט* שכבנו). אני לא הגדרתי אותו כבן זוגי אבל הוא כן הגדיר את עצמו כבן זוג שלי וזה קצת התחיל להלחיץ אותי.
דברים שמפריעים לי בו:
1. יש לו קטעים מאוד מאוד ילדותיים והוא מאוד עקשן על דברים ואני מאוד ההפך.
אני מאוד בוגרת ומאוד לא עקשנית. אני מתחילה להסס אם אני מסוגלת להתמודד עם גבר ככ עקשן.
2. הוא התערב לי באיזה ריב שהיה לי עם אחותי (גם מולי וגם מולה) וזה היה ממש לא לעניין. ואמרתי לו שאני מספיק בוגרת בשביל לפתור את הדברים שלי והוא ממש התעקש ולא הפסיק לשבת עליי שאני צריכה לדבר איתה במקום לתת לי את הספייס להרגע. זה קצת הלחיץ אותי. לא ברור לי איזו לגיטימציה יש לו להתערב בעניינים לא שלו ? מפחדת שהוא טפוס שתלטן
3.הוא מאוד אוהב להישמע ולהיות במרכז העניינים ולי זה מאוד קשה כי אני מאוד ההפך. אני לא סגורה ומופנמת אבל להיות "מרכז העניינים" אף פעם לא היה חשוב לי
4. יש איזו בחורה שהוא והיא היו יזיזים והוא עדיין בקשר איתה ועוזר לה כי "היא במצב לא טוב" זה פשוט נראה לי הזוי!!!!!!!! אמרתי לו את זה והוא ממש מרחם עליה
תכונות טובות שלו: מסוגל להכיל אותי, אני מרגישה פתוחה איתו, כיף לי איתו
השאלה האם אתם חושבים שניתן לשפר אצלו את הדברים שאני לא אוהבת בו?
או שעדיף לי לעצור את זה כאן ועכשיו ולחזור למה שהיינו ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות