היי,
אני רווקה בזוגיות שנה עם גרוש פלוס אחד (בן 4.5). אני מוותרת המון ולא מתערבת בדברים שנוגעים לילד, אבל כשזה מגיע לדברים שחשובים לי שקשורים אלי, אני מרימה דגל ולא יכולה לוותר.
הפעם זה נוגע למיטה שלי ושל בן זוגי.
לפעמים הילד שלו בוכה באמצע הלילה (זה קורה לאחרונה המון, והוא לא בוכה מסיוט בלילה או משהו כזה, הוא אומר ״לא בא לי להיות לבד״) ובן זוגי היה מביא אותו למיטה שלנו לישון ביחד איתנו.
אני לא מרגישה עם זה בנוח, לא נעים לי עם זה.
אמרתי לו את זה, הוא כמובן נעלב. כי איך זה יכול להיות שלא נוח לי עם זה? זה הילד שלו. ומבחינתו, לדבריו, ״הילד שלי מביע צורך, אז אני אתן לו את כל החום שצריך, גם אם זה אומר לישון איתו בלילה״.
אני הסברתי שזה כבר לא צורך בגיל הזה... זה פינוק.
ולא נוח לי עם זה. בא לי את הפרטיות עם הבן זוג שלי במיטה, את האינטימיות והזוגיות. וכשהילד בא זה כאילו כבר לא אני והבן זוג, זה רק הוא והילד. במהלך היום הילד מקבל את כל תשומת הלב שצריך. אני ביקשתי שבלילה, נהיה רק אני והבן זוג במיטה. זה הכל. אגב, אמרתי לו שגם כשיהיו לנו ילדים משותפים שלנו, גם אז אני לא מוכנה שישנו לי במיטה. אני חייבת לדעת שיש לי את הפינה השקטה שלי, המקום הרגוע וזה החדר שלי. ובלילה, זה רק אני ובן זוגי.
אז מה הוא עושה? אם הילד בוכה, הוא הולך אליו וישן איתו במיטה שלו. כל הלילה.
ואני מרגישה תחושת נטישה כשזה קורה.
הסברתי לו שצריך לחנך את הילד, ולשים לו גבולות, ולהרגיל אותו לישון לבד.
והוא יש לו גישה כזאת שהעיקר הילדים, אפילו אם זה יבטל את הזוגיות. ולי מאד חשוב לשמור על עצמי ועל הזוגיות, גם אם זה אומר להגיד לילד ״לא״ לפעמים. ואני מדברת על פעמים שזה קשור לפינוק. ולא כשזה צורך בסיסי.
אז אמרתי לו שילך, יהיה לידו, יגיד לו שהכל בסדר, ילטף אותו, ויחזור למיטה שלנו!
ואנחנו פשוט לא מסכימים על זה.
מבחינתו הוא כאילו מוותר על הילד,
מבחינתי אני מוותרת על עצמי.
מה עושים? איך מגיעים לעמק השווה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025