כל החיים , מאז שהייתי ילדה בגן ועד היום , אף פעם לא הייתי במרכז העניינים אפשר לומר. תמיד החברים שהכרתיבכל מסגרת חדשה כזאת או אחרת היו חברים באמת טובים , אך רק לאותה תקופה/ מסגרת. אין לי חבר אחד שנשאר איתי מהילדות עד היום , חוץ מבתוך המשפחה. נמאס לי לפתח תקווה כשאני מכירה אנשים חדשים שהם ישארו גם אחרי שתגמר התקופה אך לצערי מתאכזבת כל פעם מחדש . אני היום במצב שאשכרה אין לי חברים. כל החברים שנשארו מהצבא גרים רחוק ככה שיוצא שהחברות נשענת על שיחות בווצאפ. קולגות בעבודה זה נטו מפגשים בעבודה ולא מעבר לזה , אולי קצת גם בווצאפ . בעולם של היום אני בכלל תוהה מה זאת חברות. אין לי אינסטגרם והרבה פעמים שאני מספרת לאנשים שאין לי הרבה חברים אז הם ישר מפנים אצבע מאשימה לכיוון האינסטגרם, אם תפתחי אינסטגרם יהיו לך חברים! בולשיט, אני כל כך נגד הרשתות החברתיות , המסכות, הצביעות, הרדיפה אחרי משהו שכלל לא קיים ולא חשוב. אין מצב שאפתח אינסטגרם בקיצור. אני די בודדה , כל פעם מחדש חולמת ומייחלת לעצמי למצוא חברים חדשים, אמיתיים ותומכים , יש לי הרבה מה לתת, אבל אף פעם לא ניתנה לי ההזדמנות באמת.
לא יודעת מה בדיוק השאלה , רק רציתי לשתף , תודה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025