מבולבלת ומתוסבכת, אולי לא הייתי ברורה מספיק כשאמרתי לו שאנחנו רק ידידים?

זה הולך להיות קצת מבולגן ומבולבל, אבל אנסה לנסח את עצמי בצורה הכי ברורה שיש.
יצאתי עם גבר שגדול ממני בהרבה שנים (הוא בן 33) והייתה לנו מערכת יחסים נורא מוזרה, אולי זה היה ככה בצל הקורונה או משהו אבל זה לא העיניין.
נפרדנו ואז הוא ביקש שאבוא אליו כדי ללבן את הדברים וכי הוא רוצה לדבר, דחיתי את זה כמה פעמים עד שהוא נפגע ואז אמרתי לעצמי שזה ממש לא בסדר כי אני לא הייתי רוצה שהתייחסו אלי ככה.
באתי אליו והוא ראה סרט, התיישבתי ניהלנו סמול טוק בצורה הכי פשוטה שיש ואז הוא שתק והמשיך לראות את הסרט. ואמרתי לעצמי טוב הוא בטח מסדר את הדברים בראש אחכ הוא בא מעלי ואמר לי שאני ממש חשובה לו ושהוא אוהב אותי ואז נישק אותי קצת בצוואר. ואמרתי לו להפסיק כי אנחנו רק ידידים. והוא הרים אותי, ותוך כדי שאני מבקשת שיוריד אותי ושאני לא רוצה ליפול, הוא הוריד אותי במיטה וחלץ לי נעלים והתקדם לעברי. ניסיתי לקום ולזוז אבל לא הצלחתי כי הוא חסם אותי. ולא הפסקתי להגיד לו שאנחנו רק ידידים ושיפסיק, אבל הוא אמר שאנחנו לא יכולים להיות רק ידידים אף פעם ושאני נשמעת כמו תקליט, אבל עדיין המשכתי להגיד את זה ולנסות ללכת ולזחול מלמטה או להתגלגל הצידה ולא הצלחתי, הוא פתח לי את החגורה ואני סוגרת והוא שוב פתח ואני שוב סוגרת ואיך שהוא הוא הצליח להוריד לי את הגינס ולהיכנס.. וזה ממש כאב לי נפלטה לי צעקה. ואחכ היה רגע קטן שכן היה לי נעים, אומנם הוא היה קטן אבל הוא היה.. בסוף הצלחתי לזוז מימנו ובאתי להתקדם לכיוון הדלת והוא בא אחרי ואמר לי שהוא אוהב אותי אבל לא התייחסתי והמשכתי, הוא תפס וחיבק אותי אבל לא הייתי מסוגלת לראות אותו לעוד שנייה אחת.
וישר הלכתי לחברה שלי, סיפרתי לה מה קרה בכללי ולא פירטתי (היא בידיוק אחרי פרידה קשה אז לא רציתי להוסיף לה) אבל התגובה שלי המהמה אותי, היא פשוט אמרה לי להפסיק לבכות כי אני לא ילדה בת 12 ושאני אקח את הכול בפרופורציות כי ‘תראי מה אני עוברת’, והתעקשה שנלך אליו כדי שהוא יתנצל, לאחר ויכוח הלכנו אליו והוא אמר פשוט שהוא מתנצל אם הוא הפעיל קצת יותר כוח מהרגיל
חסמתי אותו אחכ בווצאפ ולא דיברנו בערך חודש ואז היום הוא חייג והתחלתי לרעודלא עניתי, ואחכ הוא שלח הודעה שהוא ממש אוהב אותי ושאני חשובה לו ושהוא רוצה לדבר.
אני לא יודעת מה לעשות.. אולי לא הייתי ברורה מספיק כשאמרתי לו שאנחנו רק ידידים? אולי הייתי צריכה להיות יותר אגרסיבית ולנסות ללכת איך שהכול התחיל? ואולי זו אשמתי ביכלל כי כן היה רגע שנהנית והיה לי נעים??
מה לעשות??