היו לי חיים יפים עד כיתה ד'. באמת ילדות שמחה. עד שחטפתי מהחיים פשיט 5 קג על הראש. הקערה התהפכה. כאילו משהו שם למעלה החליף עלי דיסקט כי מאז רק רע קורה לי. אני לא מספיקה להרים את הראש מהמים, וכבר הגורל כמו יד זדונה שדוחפת את ראשי לתוך המים שוב. עכשיו אני יודעת שיש כאלו בינכם שעובר להם בראש: " בטח אחת עם חיים תותים, שמחפשת איפה לקטר " אז לפני שאתם שופטים אותי בואו תקראו מה יש לי לומר.
1. חרם - מילדה מאוד אהודה הפכתי בכיתה ד בבית ספר החדש, בעיר החדשה. לילדת כאפות של הכיתה ומהר מאוד של השכבה ושל בית ספר. כן מה שאתם שומעים זה הגיע למצב שגם שכבות גבוהות ממני והקטנות השפילו אותי. ככה במשך 4 שנים מכיתה ד עד ח סבלתי השפלות, הצקות, ודברים שאני לא מאחלת לאף בן אדם.
2. תיכון - לתיכון מכיתה ט עד יב עליתי עם אותם ילדים מהיסודי. כי יש לנו רק שתי תיכונים בעיר אז יצא שרובם היו איתי. כיתה ט החרם המשיך. עד שמה ששם סוף זה הפנייה של אבא שלי למשטרה נגד כמה ילדים. אבל זה שההצקות פסקו. עדיין נותרתי חסרת חברים ושאני אומרת חסר חברים אז תרתי משמע אין לך אף אחד. אתה לבד בהפסקות. לבד אחר הצהריים, בכיתה אתה למלמ אתה לא מרגישה חלק מהקליקה. למסיבות אתה לא מוזמן. אתה פשוט לא קשור. כל כך לא הרגשתי קשורה שגם לא רציתי ללכת לנשף בסוף יב אבל הלכתי אחרי שהוריי לחצו עלי. מהר מאוד גם התקשרתי לאבא שלי שיבוא לאסוף אותי כי גם שם אף אחד לא שם עלי.
3. עד היום מצב חברתי שלי ככה וחוץ מידידה שמצאתי בדרך נס אין לי חברים כבר מכיתה ד כלומר מגיל 10. משמע 15 שנה. וככה הלכו לי 15 שנה יפות מחיי
4. צבא - בצבא היה לי קבא 55 אבל זרקו אותי להיות עובדת רסר רק כי לא עברתי מיונים לחמן ( לא ממוחשבים אלא יותר בפן פסיכולוגי ) ולא פלא שכך אחרי כל מה שעברתי בילדות ברור שהייתי חסרת ביטחון אבל במקום לנצל תקבא שלי תמוטיבציה שלי זרקו אותי להיות עובדת רסר. לא רצו גם לתת לי לצאת לקצונה. ושבחיל אחר היה משהו שרצה למשוך אותי לתפקיד טוב ולתת לי גם לצאת לקצונה אז אצלי בחיל סרבו לשחרר אותי ועשו לי דווקא. המפקד שלי עד כדי כך היה רע שהיה נותן לי לגרוס תדפים שלו והיה משפיל אותי מנצל את זה שאני שקטה מקניט אותי שהמקסימום שלי בחיים זה להיות פקידה
5. רישיון נהיגה - אני פאקינג שנתיים למדתמ רישיון נהיגה בזמן שכולם כבר היו עם רישיון רק לי לא הלך לא משנה שבסוף הוצאתי אבל זה עוד משהו בחיים שהלך לי קשה
6. זוגיות - מעולם לא היה לי. ולא משנה כמה ניסיתי תמיד זה נגמר בהעלמות ובפגיעה בי. אין מה לעשות אם כל מה שעברתי ועוברת אין לי בטחון עצמי. אין לי ניסיון חברתי וזה מקשה. זה משהו שכל גבר יזהה.
7. פסיכולוגית - הייתה לי פסיכולוגית שניצלה את המקום השביר שלי ועשתה משהו רע שאיני מעוניינת לפרט אבל כשהלכתי להתלונן עליה היא גייסה קולגה שלה מהמשרד והפכה את המקרה עלי כך שלא רק שאני הקורבן אני גם נושאת בתיק פלילי על משהו שאני הקורבן. אומנם לא ישבתי בכלא. אבל התיק הפלילי הזה מספיק מקשה עלי. ומציק לי.
וכל זה קרה בתקופה בא אימי חלתה בסרטן.
8. סרטן - אימי חלתה בסרטן. טראומה בפני עצמה ואני לא מאחלת לאף בן אדם לחוות את זה שיש לך קרוב שנגוע במחלקה הזאת. זה כאב שאי אפשר לתאר וואלה זה כואב לי ושורף.לי יותר מכל המצוקות שעברתי יחד.
9. לימודים כבר 3 שנים אני מתברברת עם בגרויות ופסיכומטרי אומנם בגרויות שיפרתי יש לי אפילו 100 ב 4 יח. מתמטיקה אבל פסיכו עשיתי 10 פעם ואפילו לא הגעתי ל 500. הייתח בקורס. ניסיתי מורה פרטי. ערכות עצמי. קמפוס מה לא. פשוט בבית יוצא לי 600 - 590 אבל במבחן עצמו אני מפשלת. עכשיו כל המאמץ שלי לבגרויות שווה לתחת כי אפילו מכללה לא מוכנה לקבל אותי לתעשייה וניהול עם הפסיכו המזעזע שלי..ולא לא באלי ללמוד בפתוחה
אבל בזמן הזה שאני מתברברץ אני רואה אנשים לומדים מתקדמים ורק אני לא. מה לעשות לי אין כסף לבינתחומי או מכללה למנהל. את כל הבגרויוץ ופסיכו ממנתי לבג אחרח שעבדתי 2 עבודות ביום אז פשוט נרשמתי ללימודי ספרות לא משנו שאני נהנת אבל אין ברירה. וזה כואב לי השקעתי ים כסף בבגרויות על 2 עבודות שעבדתי כמו חמור. והבאתי גם ציונים יפים פדוט הכל הלך לפח
10. חתונה כל הקרובים לי נשואים גם בגילי. הפייסבוק לאחרונה מלא בהצעות נישואיו ורק אני אפילן חבר ראשון לא היה.
ולא משנה מה ניסיתי לא הלך דייטים. התחלתי עם גברחם לבד. פניתי להחורותצדהציעו תידיד שלהן בפייסבוק ןכלןם.
פשוט לא קורה.
** משהי שמרגישה שגם לה החיים מתאכזרים אמרה משהו נכון שמילדות החיים קשים לך הם ימשיכו להתאכזר. אז כן אני מודה על הבריאות על אוויר שאני נושמת וחיה. אבל גם לא מתעלמת מזה שהחיים שלי קשים. מילא היה הולך לי קשה בתחום אחד אבל פאקימג בהכל וזה דבר גורר דבר.
וזה באסה..ולפעמים אני לא מבינה עם חיים כאלו קשים איך אני אופטימית ומחייכת ושמחה. יש לי פשוט כוחות נפש חזקים. עכשיו ברור שאני מעדיפה תצרות והמצוקות שלי מאשר אדם חולה גמור במיטה בבית חולים אבל בואו יש אנשים שלא עברו רבע מהקושי שאני עברתי. ואולי כל הקושי שלי ביחד לא משתווה לצורך העניין לחולה . אבל גם אי אפשר להקל במה שעברתי ואני עוברת כי חיי הם לא קלים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות