אני מקנאה באחותי ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...

אוקי אז אני טיפוס די קנאי, בעיקר בקשר לאחותי.
בזמן האחרון אני ואחותי מאוד התרחקנו אחת מהשנייה,
אני לא יודעת אם זה קשור לקורונה או שזה סתם קרה פתאום אבל זה מה שיש עכשיו.
באמת היינו הכי קרובות אחת לשנייה, ממש עשינו הכל ביחד אבל איכשהו אנחנו בקושי מדברות והיא כל הזמן נמצאת אצל חברות שלה.
כל החיים הייתי במלא ביטחון עם עצמי אבל מלפני כמה שנים הביטחון שלי נפל...
אין לי שום ביטחון עם עצמי אני חושבת שאני רזה מדי, הגוף שלי לא הכי מפותח ובקיץ יש לי סוג של אלרגיה באור ואני מאוד נבוכה ממנה ובגלל זה אני לא אוהבת ללכת לים או ללבוש קצר. יש לי בריכה בבית ותמיד חלמתי לעשות מסיבת בריכה עם מלא חברות, אבל התביישתי מעצמי.
ביסודי ובחטיבה הייתי מוקפת עם מלא חברים, כל יום היינו נפגשים ביחד ומאוד נהנתי. אבל בשנים האחרונות הכל השתנה.
הכרתי שלושה חברות ממש טובות שלי אבל בגללם אני סוג של איבדתי את כל שאר החברים שהיו לי, נשארתי רק איתם. גם אני די איבדתי את נושאי השיחה שלי, עד שיש ילדה חדשה שרוצה להתחבר אליי אני לא יודעת על מה לדבר.
גם חברות שלי לא אוהבות להיפגש יותר מדי ובטח שלא זורמות עם הצעות לבילויים... תמיד רציתי שנצטלם הרבה לאינסטגרם, נעשה כיף ביחד שכולם יקנאו מה אכפת לי. אבל זה לא קורה.

לעומת זאת אחותי מאוד מאוד יפה, נראה לי שאפילו יותר ממני. כל היסודי היא הייתה עם שתי חברות, הם בקושי היו מבלות ביחד ואחותי בכלל לא התחברה לנושא של אינסטגרם, תמיד לי היו יותר עוקבים ולה בקושי כי היא גם לא הייתה כל כך פעילה.
אבל לפני כמה שנים היא התחברה למלא מלא חברות חדשות...
לא שאני לא מפרגנת לה, להפך אני מאוד שמחה בשבילה אבל בסופו של דבר אני נשארתי כמעט בלי חברות והיא התחברה למלא ילדים. אחותי גם התחילה להיות מאוד מאוד פעילה באינסטגרם, היא כבר כמעט הגיעה ל 400 כשאני נשארתי עם 230 וזה בכלל גורם לי לקנא בה. היא גם כל הזמן מעלה לאינסטגרם שלה תמונות עם חברות שלה שהם עושות בדיוק את הדברים שתמיד רציתי לעשות עם חברות שלי.
אחותי גם עושה מלא מסיבות בריכה עם חברות שלה, היא כמעט לא בבית, היא קונה מלא בגדים שאני בעצמי תמיד רציתי ללבוש אבל לא היה לי ביטחון ללכת איתם או שהם לא היו במידה שלי.
בקיצור יוצא מצב שדי התהפכנו, היא התחילה לחיות את החיים שלה ואני נזרקתי מאחור.