יצאתי עם נוצריה חצי שנה וזה מאוד התחרבש עם הזמן.. מה לעשות?

לפני חצי שנה הכרתי מישהי בתל אביב ולא הפסקנו להפגש ולבלות ביחד כל הזמן, עם הזמן במהלך הקשר גיליתי שהיא לא יהודיה כמו שחשבתי שהיא.. אוסיף שאני מגיע מבית מסורתי ומאמין בדת, מניח תפילין הולך לבית כנסת הדת מאוד חשובה לי.
מאז שהיא סיפרה לי שהיא לא יהודיה, זה היה באחד מהמפגשים שלנו בלילה והייתי שתוי, בהתחלה חשבתי שהיא צוחקת ואז אני מגלה שהיא אמרה ברצינות. התחלתי לברר והבנתי שכל המשפחה שלה נוצרים. קיבלתי את זה כי אהבתי אותה אבל זה הכל מתוך הרגע הזה של ההתלהבות מאהבה... אוסיף שהיא תמיד הייתה איתי פתוחה מבחינת מקרים ודברים שהיו לה אפילו גם הדברים הכי הזויים ומצחיקים ואני גם איתה אותו הדבר, היא תמיד הייתה אוהבת לשתף ולהקשיב, תמיד הייתה סקרנית ומתעניינת וזורמת עם הצחוקים שלי ואהבה אותי מאוד. במהלך הקשר הרבה לפני שגיליתי שהיא נוצריה בנינו אפילו עתיד ביחד, עם חתונה וילדים יום אחד ומאוד רצינו להתקדם לקשר רציני יותר.
עם הזמן שטיפה חשבתי על זה שהיא נוצריה ואני יהודי הגעתי למסקנה שזה נוגד הרבה את הדברים שגדלתי עליהם מהילדות, נוגד את הדת ואפילו גם הדת מאוד לא תומכת בדברים כאלה, גם המשפחה שלי וגם שלה לא היו מתים על זה...
אציין גם שההורים שלה לא ידעו עליי מהסיבה הם לא מתים על זה שיהיה לה חבר עכשיו ולא היו מוכנים לשמוע, תמיד אמרתי לה שהיא כבר יכולה להחליט לעצמה מה שטוב לה אבל זה לא תמיד עזר ומאוד הרגשתי לא בנוח עם זה שאני חייב להסתתר מהם כי מאוד גם רציתי לפגוש אותם ולהכיר אותם זה איכזב אותי אבל כיבדתי אותה והבנתי שזה עוד יגיע.
אחרי שגיליתי שהיא נוצריה חשבתי לעצמי אולי אלחם על זה בכל זאת אבל הייתי גם מודע לקושי ולכל הבלאגן שיכול להיווצר במשפחות וביני לבינה בעתיד.
אחרי כמה ימים שכולי במחשבות על זה התחילו לעלות לי הרבה פחדים לראש למשך שבוע שלם, הייתי לחוץ, פחדתי ולא הצלחתי לתפקד בעבודה כתוצאה מחוסר ריכוז וזה היה לי כבר כמו הפרעה בראש זה לא עזב אותי לרגע לא הפסקתי לחשוב על זה.
הרגשתי כאילו אלוהים אומר לי בראש לסיים את זה, כאילו הוא שולח לי סימן וזה פשוט לא הפסיק הרגשתי שאני מאבד את זה לא הצלחתי לישון שבוע שלם בלילה ורק התחננתי מאלוהים להצליח לישון ולהרגע כדי לא לחשוב על זה כי עדיין אהבתי אותה.. והתקשתי לקבל את זה... כל פעם שנרדמתי לכמה שעות היה כמו מתנה בשבילי
היה לי קשה לעכל את זה שהיא נוצריה... אני יודע פשוט שאם נתחתן נגיד הילדים שלי לא יהיו יהודים, והם יגדלו בצורה מעורבבת ולא מסודרת, ואני גם הייתי מודע לזה שזה מסוגל לעשות בלאגן אם היא הייתה רוצה לחנך אותם לנצרות ואני ליהדות, ואם הייתה חתונה ידעתי שזה גם יהיה החטא הכי גדול שאפשר לעשות וגם יחסי מין. גם ידעתי שזה היה יוצר מלא בלאגן במשפחות שלנו גם שלי וגם שלה.

אני רוצה להוסיף שגם כבר קרה 4 פעמים שעוד רגע אמא ואבא שלה גילו על זה וניסו לחפש אותי מתחת לבית שלהם וצעקו עליה עשו לה בבית טרור והיא יצאה מזה כל הזמן עם הרבה מזל אבל עדיין הם לא ידעו עליי...

בשבוע שבו הייתי בפחדים ובלחץ אני לא רציתי וגם לא חשבתי להכריח אותה גם להתגייר זה היה מגעיל מצידי אם הייתי עושה את זה.. גם ידעתי שגיור זה משהו שצריך לבוא מהלב שלה.. גם אם הייתי מבקש והיא הייתה מסכימה לעשות את זה בשבילי זה היה גמור לא תופס...

החלטנו שעם כמה שזה קשה אנחנו צריכים להפרד.. עם כמה שהיא מקשיבה, זורמת, אוהבת אותי, מספרת משתפת הכל... ידעתי שזה לא היה מתקדם לשום מקום.

נפרדנו לא מזמן, הלחץ והפחדים שהיו לי הפסיקו לי מאז הפרידה אבל לקחתי אותה קשה כל כך... אבל גם הגעתי למסקנה שאני רוצה לעצמי מישהי יהודיה, יכול להיןת שזה גם רחוק כרגע אבל רוצה חתונה מתחת לחופה, ילדים יהודים שאותם אחנך על פי הדת והחגים שלנו.
שאני רוצה לעצמי מישהי טובה שאכיר להורים שלי והיא תכיר אותי להורים שלה... בלי להסתתר והרגשה של לברוח

מאוד קשה לי עם הפרידה עדיין... אני מאז פוחד.. פשוט פוחד שלא אכיר מישהי טובה וגם מזה שאני צריך להתחיל הכל מאפס עם מישהי אחרת וכל כך קשה לי להגיד את זה אבל עם כמה שהיה לי טוב איתה הגעתי להחלטה שאני מעדיף שיהיה לי בעתיד הרגשה טובה ומספקת מהבת זוג ואולי גם האישה לעתיד, מאשר שיהיה לי עכשיו הרגשה טובה לזמן מסויים בידיעה שזה יגמר יום אחד.

דברים אחרונים.. אציין שאנחנו מדברים עדיין אבל קשה לי מאוד שאנחנו מדברים.., לא קיימנו יחסי מין במהלך הקשר, החלטתי לחכות עם זה עד החתונה... למרות שקרה מה שקרה בסוף ושגיליתי על זה שהיא נוצריה.

אני באמת אשמח לשמוע מה אתם מייעצים לי לעשות ואיך להתקדם הלאה.. עם כל הקושי..
אני יודע מה אני באמת רןצה לעצמי ועשיתי את זה בשבילי ובשביל הקדוש ברוך הוא ובשביל הדברים שעליהם גדלתי מאז שנולדתי.
עם כמה שזה קשה לוותר על אהבה כזאת שהייתה לי ולה...
בבקשה מכם תקראו הכל אני כל כך צריך עזרה וקשה לי עם זה... מה הייתם עושים במקומי כדי להתקדם הלאה? ולהתגבר על הפחד הזה שלא אצליח לבנות עם מישהי אחרת זוגיות חדשה, כי זה קשה ולא פשוט היום. מה בכלל דעתכם על כל זה? איך אני מפסיק כמה שיותר לחשוב על זה..? אני מרגיש כל היום מלחמה בין המוח ללב שלי...
תודה לכם, ומבקש מכם בבקשה תגובות טובות ותמיכה.. אני כל כך צריך את זה..