נמאס לי כבר לצאת עם אנשים שלא עושים לי טוב, נמאס לי לחשוב כל הזמן מה להגיד ומה חושבים עליי, אני בתפקיד רציני ומסווג בצבא ואני מאוד נהנה שם וגם יש קצת חיי חברה בקטנה אבל רוב הזמן אני עסוק בתפקיד ושאני חוזר לבית בסופי שבוע תמיד מכריחים אותי לצאת ולא בא לי, לא נהנה לשבת איתם לא עושה לי טוב לשתות לא עושה לי סתם לדבר על עצמי, לא מעניין אותי מה אנשים אחרים עושים, אין לי חברי אמת, מי שישבתי איתם בשנה האחרונה זה סתם ילדים מהשכבה שבקושי הייתי בקשר איתם ובקושי מכיר אותם לעמוק תמיד מדברים עליי גם מאחורי הגב, ואני גיליתי את זה הרבה פעמים ונמאס לי לשחק את המשחק הזה ולהיות במקום שלא עושה לי טוב, רק רוצה לדפוק חשבון לכל העולם ולהמשיך לעשות מה שעושה לי טוב.
לא מחפש להרשים אף אחד לא מחפש כבוד מאף אחד אני יודע מה אני רוצה לעשות ואני שלם עם הדרך שלי.
ומבחינתי שיסתכלו עליי בתור אנטי חברתי או כל דבר אחר, מאשר לא להיות עם אנשים שלא עושים לי טוב אני כמו זומבי נמצא איתם שם, כאילו האופי שלי לא שם, וגם שאני מדבר עושים טובה שהם מקשיבים ולא באמת נהנה איתם.
איך אני מעיף את האנשים המזוייפים האלה מהחיים שלי, פשוט לא טוב, אנשים אומרים שלהיות לבד זה לא טוב וצריך תקשורת עם חברים, אבל אני פשוט נהנה עם הלבד, כל כך טוב לי להיות לבד ואולי אני כנה מדי אבל ככה זה אחרי שהייתי בשקט ושיקרתי לעצמי כל כך הרבה זמן.
אני מרגיש שאני לא חייב לאף אחד לא דין וחשבון ואני לא צריך עזרה מאף אחד למה שאני אהיה בן אדם אחר? למה שאני אשים על עצמי מסכות בכל סיטואציה במקום להיות מי שאני?
איך אני מנתק קשרים עם החברים המזוייפים לכל החיים?
מבחינתי שכולם ידברו עליי העיקר שאני אהיה שלם עם עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות