אני כאמור בן 44. נשוי 20 שנים ונולדו לנו שישה ילדים מהממים!
כשהתחתנתי ידעתי שיש לאשתי משקעים מהילדות שלה וכמו כן שיש ביננו פערים בשאיפות ובהבנת העולם.
גישרנו על הכל וחיינו חיים טובים ומאושרים עד לחמש השנים האחרונות. אשתי הפכה להיות יותר ויותר אימפולסיבית ומרוחקת. אין ביננו יחסי מין כבר שנים למרות שאנחנו חיים בסך הכל בהדדיות (נראה לי שהיא לא מרגישה בטוחה בשום דבר בגלל העבר שלה).
ניסיתי המון לתת לה יציבות ואהבה. אבל זה לא עוזר.
לקחנו את המתבגר שלנו לפסיכולוג בגלל חרדות שהתפתחו לו עקב הלימודים ובתוך כך ניסיתי לשכנע אותה לטפל גם בעצמה טיפול פסיכולוגי, אבל היא לא רצתה בשום אופן ואף הפסיקה את הטיפול של הילד כי היא לא מאמינה בפסיכולוגים.
אני נמצא כרגע בצומת מאוד מבלבלת.
מצד אחד, אנחנו משפחה נורמטיבית שחיה חיים טובים וללא שום חסך לילדים. מצד שני, אני מרגיש כבר חנוק ולא אוכל להחזיק בחיים כאלה עוד הרבה זמן.
מצד שלישי. לעזוב את הבית זה אומר לפגוע אנושות בילדים שרכים בנפשם ולהשאיר אותם לבד עם האמא, דבר שגם יכול לגרום לילדים משקעים ובעיות. ובטח ובטח שלא הייתי מפריד אותם מהאמא.
ניסיתי כל דרך אפשרית ללכת איתה לטיפול משפחתי או זוגי, אבל היא ממאנת בתוקף.
לא יודע מה לעשות. האם יש כאלה שחווים בגילאי הארבעים סיטואציות דומות?
תודה לעונים וסליחה על החפירה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025