היי, בן 28, רציתי לשתף קצת וגם לשאול.
אני כבר תקופה של כמה שנים שאני בודד, לא מרגיש שיש לי ממש עם מי לדבר וכמו כולם אמרתי "יאללה נקום ויהיה בסדר, ונמשיך". אבל לצערי זה לא עובד. אני עוד מלפני הקורונה ממש הייתי לבד, המעגל החברתי שלי נקטע על ידי עצמי מהסיבה שאותם "חברים" היו עושים ומשתמשים בדברים שקצת לא תואם אותי והעדפתי להתרחק מהם כמה שאפשר מאשר ליפול לסמי הזיות. מפה לשם ניסיתי לחדש קשרים עם אנשים בריאים בוא ניקרא לזה ככה, וגם אז לא הצלחתי. פשוט כל הזמן מרגיש גרוע וכל הזמן כולם יותר טובים ממני ותמיד אני מוצג כ"האפס".
לאחר תקופה של שנתיים לבד הדיכאון שלי החריף, והסיבות שלי לקום ולהתעורר נעלמו ואינני מאמין אפילו לעצמי כשאני מנסה לצאת מזה.
בגלל תקופת הקורונה אני גר עם המשפחה שוב ולצערי אנחנו לא מעבירים מילה אפילו.
כבר שנה שאני קצת כמו זר בבית ולא מצליח למצוא דירה ועבודה בגלל הנגיף הזה.
ניסיתי למצוא זוגיות אבל תכלס, מי תירצה לצאת עם בחור שהוא בדיכאון ובנאדם שאף אחד לא מעריך שאיבד את התיקווה שלו?
אני ממש בודד ואילו מילה אני לא פוצה כבר עם השפתיים.
לפי דעתי אני צריך ללכת למכון או מקום שמטפל באנשים שפיתחו דיכאון קשה וחריף ולא לאשפז את עצמי במקום לחולי נפש כי זה רק דיכאון סופר חריף.
השאלה שלי היא האם יש מקום שאפשר להירשם ולעבור לגור במתחם או מרכז בו מטפלים באנשים עם דיכאון, ואם נותנים אפשרות להתהליך טיפול במצב שאני נימצא בוא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות