תסכול, לב שבור מה עושה?

אז ככה:
יום ראשון קבלתי ממנה הודעה
"היי מה קורה אפשר לדבר?"
(אחרי שאני מחכה לשיחה הזו שבועים)
דיברנו יום חמישי , סהכ מכל השיחה שהייתה היא הסבירה לי שלא הייתי שם בשבילה בשלושה שבןעות האחרונים ושרק רבנו בזמן הזה
וזה גרם לה לשבת עם עצמה לחשוב מה יהיה עם זה... הסברתי לה שאני רוצה להיות שם בשבילה ולתקן את כל הקשר והצטערתי אפילו , בכיתי לה מלא .. בהמשך השיחה היא הוסיפה ואמרה שהיא לא רוצה את עצמה בזוגיות עם אישה ושקשה לה להןציא תמחשבה הזו של "משפחה" להקים בית עם גבר. נפגעתי מזה כי למה לתת לי ככה להתאהב והיה הכי טוב לנו שהיינו נפגשות רק בטלפון הייתה תקשורת לא הכי טובה.
לי היה חסר חום בזמן שהיא לא יכלה לתת לי ואני לא הבנתי את זה והיא לא הבינה אותי.
עשיתי הכל כדי לשפר תקשר ולתת הזדמנות אחרונה. אמרתי לה שלהפרד בפלא זה חוסר כבוד אחרי מה שהיינו אחת בשביל השניה ואני מעדיפה שנפגש ונסגור מעגל.
אחרי השיחה אני מקבלת ממנה הודעה כזו..

"מצטערת שיצא ככה הייתי חייבת להגיד את מה שהיה לי על הלב, מעולם לא התכוונתי לפגוע או "להעניש" אני לא משחקת משחקים.
באמת שניסיתי ורציתי.
לא הצלחתי לשחרר את המחשבה הזו- של משפחה.
לא הייתי שלמה עם עצמי.
לא נכנסת להאשמות יותר אין פה אשמים.
הבכי שלך קרע אותי אני לא רוצה להכאיב לך.
אני חושבת ומרגישה שעשיתי בקשר הזה פחות טוב לאדם שהיה איתי.
הזמן הזה והנתק הזה גרם לי להבין שאולי המקום שלי לא פה..
מצטערת שהרגשת ככה, אם תרצי בכל זאת להיפגש נעשה זאת."

זאת ההודעה שקבלתי, בשבת התקשרתי אליה כדי לקבוע איתה ליום ראשון היא לא ענתה,
אחרי שעה היא חוזרת אליי אני באה לענות והיא ניתקה שלחתי לה הודעה שהתקשרתי אליה
ואז אני מקבלת הודעה כזו...

"התקשרתי בטעות, אני לא במצב לדבר בכלל
יש לי בלאגן שלם במשפחה עכשיו זה משפיע עלי בצורה הזויה, הבית מתפרק.
נדבר כבר שניפגש"

זאת ההןדעה.

עניתי לה עליה ככה:
שלא התקשרתי בשביל לדבר התקשרתי בשביל שנקבע יום ראשון לסגור תמעגל שלנו,
בכל אופן, אל תשכחי שיש לך מישהי שתהיה שם בשבילך בכל שעה שתרצי, לא בכוח בזמן שלך , אני פה! על מה שקורה בבית בלבד.
משפחה שלך יקרה לי ואכפת לי ממך ומהבריאות שלך.
לפרוק, לשפוך,לבכות... זה טוב לשחרר, במקום לשמור.

(מכבדת אותך אם זה לא יצא מחר לפועל, למרות הכאב שבדבר, בזמן שלך...)
משפחה לפני הכל.

זאת ההודעה האחרונה שכתבתי לה ממוצש
קראה אותה ולא הגיבה לי עד היום.
הרפתי ולא התקשרתי שוב ממוצש.
עבר שבןע כבר... לא יודעת מה לעשות?
נותנת לזמן לעשות את שלו...
מה אני עושה עכשיו? מה את רוצה להגיד לי שהיא שכחה כל מה שהייתי עבורה? והייתי מאוד מעשמעותית בחיים שלה ןאמא שלה כל כך אהבה אותי.

באמת שאני בצומת דרכים.
מה יהיה איתנו? היא תתן צאנס?
נפגש בעתיד?
לא יודעת אוף..
מנסה לשחרר אבל זה קשוח.

שכחתי להוסיף שהיא כן אוהבת אותי
אבל חושבת מה יהיה בהמשך.. היא חושבת קדימה.
והכי כואב שאתה גם בשביל בן אדם לגבי משהו שהוא לא שלך ואפילו לא מגיב על זה
אפילו תודה או הערכה ממנה.