אני מגדיר את עצמי כחתיך וקורה לי לא מעט שבנות עושות עלי מובים בשביל שאני אתחיל איתן. אני גבוה, לא בריון אבל יש לי גוף מוצק ושרירי, אני אוהב את הצבע שלי, אני אוהב את השיער שלי, את העיניים שלי. בגדול אני נהנה ממה שאני רואה במראה וגם הבנות נהנות.
מבחינת ה"מעמדות" שכולם מדברים עליהם אז אני מרגיש שאין בחורה שאמורה לפסול אותי על מראה חיצוני. למרות שאני לא דוגמן ולא הכי חתיך בעולם, אני חושב שמבחינת מראה חיצוני גם אנה זק לא תפסול אותי. כלומר אין לי איזושהי 'בעיה' משמעותית במראה שלי.
מבחינת הצלחה בחיים אני די מוצלח, עובד בהייטק, יש לי תואר מהטכניון, מרוויח מלא. יש לי הרבה חברים ובגדול יש לי אחלה חיים.
הבעיה היא שבכל פעם, אבל בכ-ל פ-ע-ם, שאני רואה מישהי יפה אז משהו בי מתכווץ. אני מרגיש כאילו אני צריך לה-ס-ת-י-ר את המשיכה שלי אליה.
אני חושב שזה נובע מזה שבילדות הייתי ילד די דחוי ומכוער ובתור חנון תמיד הייתי עסוק בלהסתיר את המשיכה שלי לבנות יפות (מי שהיה חנון ידע על מה אני מדבר) תמיד פחדתי להביע עניין במישהי יפה כדי לא לצאת פאתט ולחטוף קטילות על זה.
עד היום כשאני רואה מישהי יפה נכנסת לחדר אז אני ישר מסובב את המבט לצד השני כדי שלא יראו שהיא מעניינת אותי, כי אני מרגיש "מי אני בכלל שהיא תשים עלי?"
בתיכון היה לי חבר טוב, שחשבתי שהוא מעריך אותי ולא תופס ממני "חנון" וכשאמרתי לו שאני דלוק על אחת הבנות השוות של השכבה הוא אמר לי "אחי! דחוף תשכח שהיא קיימת אתה לא בליגה שלה וגם לא תהיה!" (זה מצחיק איך שגלגל מסתובב אבל היא ראתה אותי מגיב באיזה קבוצה בפייסבוק שהיא גם נמצאת בה ואז הגיבה לתגובה שלי כדי למשוך את התשומת לב שלי וכמובן התעלמתי)
בקיצור, אני תמיד מרגיש שאני צריך להתבייש בזה שאני נמשך לבנות הכי יפות, הבלונדיניות עם השיער החלק והגוף המחוטב (למרות שאני בדרך כלל כן הטעם שלהן, שחום שרירי גבוה עיניים ירוקות)
אתמול היתה אצלי בדירה מישהי די שווה שיצא לנו לעשות מילואים כמה פעמים ביחד אבל חוץ מסטוץ פעם אחת בבסיס היינו בגדול נטו ידידים, היא תמיד היתה מספרת לי על בנים שהיא מדברת איתם ודי הבהירה שהיא לא רוצה אותי מעבר למשהו חד פעמי.
עכשיו כל הזמן שהיא היתה אצלי הייתי בלחץ, כי הרגשתי שכאילו אני צריך להסתיר את זה שאני רוצה אותה, שזה לא בסדר שאני רוצה אותה. שמשהו רע יקרה אם היא "תעלה" על זה שאני לא רואה אותה רק כידידה אלא שיש לי רצון ליזיזות או אפילו לנסות לצאת קצת ולראות איך זה זורם לנו.
עוד דוגמה, יש איזה נקודה בפארק שאני יושב בה קבוע בשקיעה ויש שתי בנות שאחת מהן ממש שווה ואחת נראית לא משהו שקבוע מגיעות למקום די קרוב (אבן כזאת רחבה שנח להן לשבת עליה) ומדי פעם יוצא לנו להגיע באותה שעה ולקשקש קצת, אז תמיד תמיד אני אצור קשר עין עם זאת שלא מושכת אותי, ואני אתעלם מהשווה. למה? כי אני מפחד מזה שאני אצא פתאטי, מפחד מזה שאני אהיה "עוד אחד" שמתהפנט ממנה.
מה לעשות? איך לשחרר ולשים ז*ן ופשוט לעשות מה שבא לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות