אני מרגישה אבודה, כל יום מחדש כשאני קמה בבוקר אני עייפה ואני לא מצליחה לנהל את היום שלי ולסדר אותו. אני בוכה הרבה בימים האחרונים ואני לא מסוגלת להיות בבית כבר. ההורים שלי לא מבינים אותי הם עסוקים בעצמם ובלהוכיח לי שאני בן אדם רע. היום הרגשתי ממש לא טוב והייתי הרבה במיטה, ואז באתי לאמא לי ואמרתי לה שאני לא מרגישה טוב. והיא פשוט התחילה להתעצבן עליי ואמרה לי שאני כל הזמן מחפשת איך לברוח מהמשפחה וכשקצת קשה לי אני מחפשת תירוצים איך להתמסכן. וחלאס אני לא יכולה יותר במקום להאמין לי שאני לא מרגישה טוב ושאני צריכה לראות רופא היא מחפשת סיבות איך לגרוע את המצב. החיים שלי הם תסבוך אחד גדול.
יש מישהו שאני אוהבת, הוא עובד ברחוב לידי ואני רואה אותו די הרבה. אני כל הזמן מרגישה צורך לעבור לידו לראות אותו.. זה ממלא אותי, וזה עושה לי טוב. הבעיה היא שהוא חילוני ואני דתיה ואני יודעת שאני רוצה בית של תורה. אבל הוא נכנס לי ממש עמוק ללב. אני רואה הרבה בנים שמוצאים חן בעיני אבל יש רק 2 שהצליחו להיכנס לי עמוק ללב, ושניהם הם בלתי אפשריים אחד הוא בן 22 והוא נראה לי בכיוון של להתחתן עכשיו. אהבתי אותו ממש, במשך שנתיים הייתי רק חושבת עליו כל היום והייתי כותבת לו דברים אבל לא היה לי אומץ להגיד לו את מה שאני מרגישה. ופתאום יום אחד לפני חודש בערך ראיתי את ההוא שעובד ברחוב לידי ואני לא יודעת להסביר איך אבל הוא נכנס לי עמוק ללב. ועכשיו כבר לא ראיתי אותו שבוע וחצי ואני מרגישה שאני חייבת לראות אותו.
היום כבר הרגשתי שזה חונק אותי ואני לא מסוגלת יותר, והתחלתי לחפש פסיכולוגים או אנשים שאני לא מכירה שיכולים להקשיב לי. מכירים מישהו כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות