יש לי חבר מיוחד בנקודת משבר בחיים ואני חייב לעזור לו

יש לי חבר שאנחנו מגיל 8 מכירים, בן אדם טוב ונחמד אבל עם מעט פיגור. לא רואים עליו משהו מוזר, אבל אחרי שמדברים איתו מבינים שהוא ילדותי, מוזנח, ללא השכלה, לא הצליח בתיכון לעבור את הבגרויות, וגם רישיון נהיגה הוא מנסה להוציא כבר כמעט 10 שנים.
אחרי שהשתחררנו מהצבא החלטנו לעבור בשותפות עם עוד חבר והיה לנו נחמד, הוא עבד בסופר כמלקט, אורזן, בשירות לקוחות טלפוני של אחת קופות החולים, תמיד בעבודות זמניות שהמשכורות לא עולות על 5 אלף בחודש.
בגיל 30 אני והחבר הנוסף שהיינו איתו בדירה היינו כל אחד עם בנות זוג אז החלטנו כבר להפסיק עם השותפות כדי להיות עם בנות הזוג, והחבר שעליו נכתב כל הסיפור חזר לבית הוריו. חשבתי לעצמי שאולי זה דבר טוב שהוא חוזר אליהם, שיחסוך קצת יותר כסף בחיים, ושעזרנו לו להיות עצמאי.
לפני כמה ימים התקשרתי אליו ושאלתי לשלומו הוא פשוט נשמע רע, ואמר שהוא לא יודע מה לעשות עם החיים שלו, שפיטרו אותו לפני כמה חודשים מהעבודה ואין לו מה לעשות עכשיו וחוץ מזה הוא שונא להיות בבית. הוא הסתיר את העובדה שהוא פוטר והוא מרגיש רע מאוד ואני לא מבין בדיוק למה, אבל אמרתי לו שאני אקפוץ אליו (אל בית הוריו) ושנדבר ואנסה לעזור לו במה שאני יכול. היום קפצתי לבקר אותו וקלטתי שהחיים שלו שונים ממה שחשבתי. אותו החבר ישן בסלון בבית הוריו כי פשוט הוריו אגרנים וכל החדר שלו מפוצץ בערימות של חפצים שלא ניתן להיכנס פשוט לחדר, מלמטה ועד למעלה. כל הבית מפוצץ בחפצים שנאספו מהרחוב, ישבתי איתו על הספה בסלון איפה שהוא ישן, הוריו סגורים בחדר שלהם וניסיתי להתעלם ממה שראיתי ובעיקר לשאול לשלומו.
הוא שיתף אותי שהחיים שלו היו מאוד טובים כשהיינו שותפים שמונה שנים, שאני והחבר הנוסף תמיד דאגנו לו ועכשיו הוא 3 שנים פשוט עבד ואז לפני שהוא היה הולך הביתה הוא טייל בקניון או הולך לקולנוע עד שמגיע הלילה ואז הוא הולך הביתה רק בשביל לישון, כי פשוט הוא מרגיש שהבית הוא לא בשבילו.
הוא שיתף אותי שהוא ניסה לחפש דירות, ולגור עם שותפים אחרים, אך זה לא הצליח לצאת מהבית כי פשוט הוא לא יודע להתנהל עם החשבון בנק. כשהיינו שותפים הסברתי לו על כרטיס אשראי והוא הלך לבנק והנפיק כרטיס וכמה חודשים לאחר מכן הוא נכנס למינוס כי פשוט גיהץ ללא הפסקה למעלה מ20 אלף בחודש ונכנס למינוס. אני החבר הנוסף עזרנו לו לדעת להתנהל לאחר מכן וראינו שהוא פשוט מקשיב לנו ומצליח לחסוך כסף, אבל עכשיו ראינו שהוא חזר לעשות שוב שטויות ובגלל זה הבנק לא נותן לו אשראי וצ'קים, אז למעשה הוא לא מצליח לסגור שום חוזה.
עצוב לי לראות חבר קרוב במצב כזה, שהוא נראה שהוא כלוא, עכשיו שאין לו גם איפה לעבוד ולהסתובב, הוא פשוט ממרר בבכי בחצי מהיום שלו.
הרווחה מודעת למצב שההורים שלו נמצאים בזה שהם אגרנים, והוא היה כמה פעמים בפגישה עם פסיכולוג אבל אמר שאין לו כסף עוד לשלם לו ורק מתי שהוא יקבל את הדמי אבטלה אז הוא יוציא כסף לפסיכולוג.
אני לא יודע איך לעזור לאותו החבר, הוא גר בנתניה ואני בראש העין, הבטחתי לבקר אותו לעיתים יותר קרובות והוא מאוד שמח מזה שהוא בקרבת חברים, אין לי מושג למי לפנות ומה עוד אפשר לעשות כדי לעזור לאותו אדם פשוט לחיות ולהרגיש שטוב לו עם הסביבה.
בבקשה תביאו לי רעיונות או כל מני דברים שניתן לעשות