אלימות מילולית?

היי אז אני נשואה שנה ותשעה חודשים. והתחתנו אחרי שנה וחדש הכרות. בעלי אומץ בתור תינוק והא לבית עם אמא מכה. ואבא שחוזר רק בלילה מהעבודה ושלא האמין לו .
יש לו המוון תסכולים והוא תקוע בעבר למרות שאנחנו כבר לא בקשר עם ההורים שלו.
לבעלי יש התקפי זעם שהוא צועק,שובר דברים וזורק דברים ומקלל אותי ואת המשפחה שלי ואומר כל הזמן שאני שמה ז**ן עליו -למרות שאני בטוחה שזה לא נכון.
בעלי לא עבד איזה שנה וחצי וחיינו מהמשכורת שלי. בתחילת הנישואין הוא פתח את הפיקדון מהצבא אז תקוע על זה שהכניס פעם אחת המוון כסף הביתה ושלא אתלונן שהוא לא עובד. לפני חודש וחצי התחיל לעבוד וגם עכשיו כל הזמן מתלונן ששונא לעבוד שונא את האנשים ,את הלקוחות,לקום מוקדם בבוקר- שונא כל דבר. בגלל הקורונה אני עובדת מהבית אז הוא לא מפסיק לקנא בזה ואומר שאין לי זכות להגיד מילה אחת על העבודה כי אני עובדת מהבית . (בתקופה שלא עבד דיברתי איתו מליון פעם על זה שצריך לעבוד כי נכנסנו לחובות נוראיים ולא היה אכפת לו . עבד חודש אחד לא יצאהו מהמינוסים אז ויתר ולא עבד שוב)
דיברתי איתו המון פעמים על זה שהוא צועק ושובר דברים וזורק ושזה עושה לי רע-אמר כשאני מתחיל להתעצבן תרגיעי אותי -הזמן בין רגוע ללזרוק דברים זה 5 שניות. -הוא טוען שזה המון זמן לתת לח להרגיע אותו. אני כבר במצב של לוותר על להרגיע אותו ורק מתפללת שההתקף יסתיים כי אני לא מסוגלת נפשית כבר להתמודד. וכשאני בוכה שהוא מתפרץ הוא אומר שלא אכפת לו ושאמשיך לבכות בתקופה האחרונה כבר מתעלם מזה שאני בוכה. ואחרי התקף שלו כשאני סגורה עם עצמי הוא שואל מה יש לי ומתעצבן שאני מעזה להיות בדיכי כי זה מעצבן אותו. הוא מניפולטיבי ברמות כל אחד שפוגש אותו ומכיר אותו פחות משנה חושב שהוא אחלה. מי שמכיר יותר יבין על מה אני מדברת. -יש לו חבר אחד וניתק קשר עם המשפחה . וכל השאר זה חברים זמניים שבאים והולכים כי יש איזה פיצוץ כל פעם.
קראתי כלכך הרבה על אלימות מילולית אבל קשה לי כי אני אוהבת אותו. ומרגישה פגומה שאני אוהבת אותו למרות שהוא נוראי אלי. כשהוא לא עצבני ולא אחרי התקף אנחנו מסתדרים אחלה וכיף לי איתו אבל זה נגמר מאוד מהר.
כבר כמה פעמים שאמרתי לו שאני רוצה לקום וללכת כי אני לא מסוגלת יותר -אמר קחי את הרגליים שלך ותלכי אני רגיל להתחיל מאפס אני לא אעצור אותך.
אה וכל דבר שקורה-בעיות כלכליות וכל דבר בעצם הוא מאשים אותי- למרות שאני אומרת לו שאני עבדתי כל השנה ומשהו והוא לא הוא שוב מעלה את זה שהוציא את הפיקדון.
לא יכולה לדבר עם המשפחה כי אני יודעת שזה יעציב אותם ויעשה להם רע ושיגידו לי לעזוב אותו- מרגישה כלכך סמרטוט שאין לי את הכוח לקום וללכת.ולחשוב על גירושין בכלל הוא כל כך מניפולטיבי שאיכשהו הוא ייעשה שהכל ייראה באשמתי
אשמח לעצה משהו? האמת שאפילו לפרוק את זה עשה לי טוב