היי לכל העוזרים
אני בת 25, ומעולם לא הייתי בזוגיות רצינית.
עם כל גבר שיצאתי תמיד חיפשתי על מה לשלול אותו, פעם שללתי על גובה, פעם על חוסר אינטליגנציה, פעם על זה שהוא משעמם, ועוד המון ״תירוצים״ כאלה ואחרים.. ולמה ? כי פחדתי ממחויבות, לא רציתי שיילקח ממני החופש לעשות מה שבא לי מתי שבא לי מבלי הצורך להכיל ולהתחשב בעוד בן אדם.
אקצר את הסיפור ואגיד שלא מזמן חידשתי קשר עם בחור שיצאתי איתו מספר פעמים ( חבר טוב של משפחה שלי)בזמנו הוא מצא חן בעיני, היה לי כייף איתו אבל זה לא צלח כי כמובן מצאתי על מה לשלול אותו וגם כי אני חושבת שזה לא היה הטיימינג הנכון מבחינת שנינו.
אחרי תקופה ארוכה שלא היינו בקשר, התחילה לחלחל בי תחושת הפספוס
לפני מספר ימים יצא לי לפגוש אותו במקרה באירוע משפחתי שגם הוא היה מוזמן אליו ולאחר מכן הוא החליט לשלוח לי הודעה, לאחר מספר ימים של התכתבות הוא שיתף אותי שהוא מרגיש תחושת פספוס שבזמנו זה לא צלח בנינו ושהיה רוצה לנסות שוב
יצאנו מספר פעמים ואני מרגישה שזה כן יכול לקרות, שהיום שאני במקום יותר בוגר להתחיל זוגיות, אבל כמובן שעדיין יש בי חשש מסוים.
אני מרגישה שאני לא מצליחה להיפתח עד הסוף מולו שאני לא מראה את האני האמיתי שלי, שאני לא יודעת איך לשחרר את האווירה
באופי שלי אני בן אדם נורא כייפי תמיד כייף להיות בקרבתי, מצחיקה ושטותניקית.ואיתו אני יותר רצינית ומחושבת ולא פתוחה עד הסוף, אני חושבת שיש בנינו מחסום עיקרי וזה הקרבה המשפחתית שלי לחבר שלו ( הפחד שהקשר לא יצליח יכול לגרום לאי נעימות בהמשך)
אשמח לקבל טיפים מה יכול לגרום לי להשתחרר יותר מולו והוא מולי ?
הצעות לחויות משותפות שיכול לגרום לשחרור אוירה ?
תודה לעונים ❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות