פוסט פריקה - מרגיש לבד. היא החליטה לעזוב. איך להתמודד?

ככל שהחיים מתגלגלים , אני מבין כמה שזה הולך וניהיה קשה.
הייתה לי זוגיות מדהימה או שלפחות ככה אני ראיתי.
היא לא נעצרה בגלל בגידה או משהו כזה ,
היא נעצרה אחרי שנתיים בגלל שמשהו מהעבר הכה בנו.
גיליתי שיש לי ילד מקשר קודם ..יותר נכון גילינו.
עד שהתגלגלנו לבדיקת אבהות עוד שרדנו ולא שרדנו ביחד , אבל ברגע שנודה שהילד שלי .. ככה גם איבדתי את אהבת חיי .

ומה .. ? גבר רווק עם ילד הופך אותו לאסון טבע ?
אני לא בגדתי בה, זה משהו שהגיע מהעבר שאפילו לא הייתי מוכן לו..אך לטענתה זהו זה סוף העולם ואין ולא יקרה..יש ילד!! אוי ואבוי.
לא משנה כמה אהבנו.. או שיותר נכון להגיד - לא משנה כמה שאני אהבתי.
קיבלתי שלל האשמות חמות על זה שהשלתי אותה ועבדתי עליה ושאני שקרן
ואני באמת לא מבין איפה הטעות שלי.
לא בגדתי בה , זה משהו שצץ לנו בחיים.
משהו שמעולם לא ידעתי על קיומו נחת אצלי בחיים בלי שאני יוכל לעשות שום דבר מעבר לזה.
עכשיו .. זה לא שאמרתי אוקיי יש ילד וזהו נגמרו החיים ואני והיא לא נתחתן.
אני מבחינתי ? ראיתי איך אני בונה איתה חיים מאושרים עם משפחה והכל .
והיא מבחינתה ? לה זה לא שינה .
האם אני נהפך ל "עוף מוזר " במצב הזה ?
היא גרמה לי פסיכולוגית להתסכל על עצמי כטעות, זהו יש לי ילד ואני נדחק לפינה..המוזר שבחבורה.
כל כך נורא להיות רווק עם ילד שבסך הכל רוצה להקים משפחה מאהבה אמיתית? עכשיו אני לא מאשים את הילד, אני מאשים את אמא שלו שבחרה לעשות את זה בצורה הזאת ולגנוב משהו ממני בלי ידעתי ובכל זאת בכוח לעשות את זה.
אבל מה שיפה פה..שזה לא משהו שיהיה סביב החיים שלי 24/7 גם אם ארצה ולא ארצה בית משפט קבע פעמיים בשבוע לשעתיים בכל פעם..אז גם במצב שכזה הילד לא יכול להיכנס "ולהפריע" לנו.. זה לא משהו שיהיה מורגש ועדיין אני חושב שיכולנו להקים משפחה משלנו.
מנגד ..אולי זה בעצם היה טוב שזה נחתך?
כי מישהי כזאת יכלה בקלות לחפש סיבה אחרת לעזוב.
ומישהי שאוהבת באמת לא הייתה גורמת לזה להיות מכשול לקשר..דווקא להפך.. זה יכל גם לחזק אותנו,
זה לא שהחיים השתנו , אמרו לי שיש ילד וסבבה הכל טוב.. מה אני יכול לעשות? כלום.

פשוט היא החליטה לטרוק את הדלת ולצאת מהחיים שלי בלי להסתכל על שום דבר שמעבר.
נשארתי עם כאב נפשי עצום , מסתכל על עצמי כטעות כמשהו פסול .. הערך העצמי שלי נפגע וירד .
"האגו" שלי התרסק, מרגיש שהחיים התהפכו עלי ברגע..
הייתי אדם שמח , היום נהפכתי לאדם עצוב .
שבגלל שהשתנה לי הסטאטוס נהייתי לפתע אדם אחר..
מה עם האישיות שלי? הרי בזה התאהבת ,
מה עם היופי הפנימי שלי? בזה את התאהבת לא במשהו אחר, מה עם כל מה שבנינו? ככה בשנייה לחתוך ? להעלם ?
את אולי הצלחת להתקדם, אני לא.
אני ראיתי פה בית , חיים מאושרים, ילדים .. משפחה.. ואת פשוט שרפת הכל בגלל ילד שאפילו לא הגיע מבגידה, זה משהו מהעבר שצץ לנו בחיים .
אני לא מבין מה עשיתי רע, הייתי אמיתי איתך ויכולתי להסתיר את העבר שלי ובחיים לא לספר..
אבל הייתי אמיתי,
הרי..כשמתחתנים אומרים אחד לשני שבאש ובמים נשארים חזקים ביחד ומה עכשיו?
זרקת הכל ..?
נשארתי עצוב ומתוסכל על החיים .
חבל שבשנת 2020 עדיין סטאטוס מסויים של אנשים יכול למחוק את הפנימיות שלהם בשנייה.