אני בחור בן 28. מגיל קטן היו לי בעיות חברתיות והייתי פשוט "ילד כאפות" בבית הספר (אני מתבייש אפילו לדבר על זה). אין לי מושג מהיכן נובעות הבעיות הללו; אולי אני על הספקטרום האוטיסטי? אני עדיין בתול והדבר הכי קרוב לקשר זוגי היה אונליין עם בחורות שיש להן הפרעת אישיות גבולית (זוהי הפרעה שהיא קרובה מאוד לפסיכופתיה ומתבטאת בחרדות נטישה וחוסר אמפתיה כלפי אנשים). ה"קשרים" האלו רק הרסו אותי כי היה מדובר בבחורות שהן, תסלחו לי על המילה, "כוסיות" במראה הפיזי שלהן, איך הן אינן יכולות לקיים זוגיות לטווח ארוך ללא התעללות או בגידה בבן הזוג. יש לי בסה"כ דרישות בסיסיות לקשר זוגי, אבל אני לא מאמין שאי פעם אצליח למצוא בת זוג. ניסיתי אתרי הכרויות אבל אני לא נראה מספיק טוב בשביל הבחורות שם ואין מצב שאצליח להתחיל עם בחורות בחיים האמתיים מכיוון שאני נראה "אדיש" ו"מוזר". אני רוצה להסביר שכבר הגעתי למצב שכבר איבדתי תקווה לחלוטין, אבל הבדידות אוכלת אותי. איך להתמודד עם הבדידות? האם מישהו פה מצא שיטות התמודדות? בבקשה נא לא לתת לי תגובות עידוד וכו' אני החלטי ולא מאמין ששינוי או הצלחה אפשריים, אני רק רוצה "לכבות" את הצורך בחום ואהבה. אולי כדורים או אולי הסחות דעת למיניהן (בעבר היו לי כאלו). אני בטוח שיש פה באתר למודי ניסיון. אני גם אשמח להכיר אישית עוד גברים בודדים ו"לוזרים" שנוכל להיות "לבד אבל ביחד".
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות