היי חברים וחברות אני יעשה את זה קצר
בעברי בבית ספר ובצבא תמיד הייתי מוקף חברים וידידות תמיד הייתי במרכז העיינים האופי שלי אז היה שונה מאוד מהיום, הייתי טיפוס מופרע שעשה שטויות בגבול הטעם הטוב כן? חח טיפוס היפראקטיבי וספונטני יכולתי להזרים חבר/ידידה לטיול כמה ימים בארץ מעכשיו לעכשיו פשוט להניע את הרכב ולטייל
עד גיל 23 חייתי אצל ההורים ככה שלא שילמתי שכר דירה לא היו לי הוצאות הייתי עובד חודשיים שלוש מתפטר וחוגג כל המשכורת שעשיתי חודשים שלמים
בגיל 23 חבר משך אותי לעבוד בקיבוץ ודי התאהבתי בעבודה אבל היה לי קשה חברתית עם הזמן בקושי יצאתי עם החברה שם ובכל זאת נשארתי לבנות לי עתיד, מקצוע שמרוויחים טוב..
ככה עברו שנים שבקושי חייתי חיים חברתיים מצאתי נחמה בעבודה, עם הדרך ניהיה לי גם קושי לדבר עם אנשים וחרדות זה היה בתהליך הדרגתי במשך שנים
לפני כחודשיים פוטרתי סיפור ארוך.. ומאז אני מרגיש לבד לא נשארו לי חברים, נסיתי לחדש קשרים עם החברים מהעבר וכולם אומרים לי איך השתנת, מסננים אותי משהו שבחיים לא קרה לי ובאמת שנעלבתי
אני כן מרגיש שאני כבר לא הבנאדם שאנשים זוכרים ואני מודע לזה שהשתנתי, נהפכתי לבאנדם אחראי ושחושב הרבה וכבר לא עושה שטויות אבל אולי חוץ מזה אין לי באמת מה להציע? נהפכתי לאדם חרדתי בנוסף עם בעיות חברתיות ואני באמת שלא מצליח למצוא פיתרון, או שאולי זה בגלל הגיל שזה לגטימי אני באמת שלא יודע..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות