מאוהב בידידה ומשתגע ממחשבה שאולי לא הייתי ברור כלפיה

אהלן אנשים טובים. מצטער על החפירה, אבל חייב להוריד אבן מהלב.

אנחנו מכירים כבר כמה שנים טובות ממסגרת מסוימת. מסתבר שבאופן די הזוי, היא גרה ממש לידי וכל השנים לא ידעתי את זה. בזמן האחרון היא לומדת בחו"ל מקצוע קשוח, אבל כשהיא לעיתים רחוקות קופצת לביקור בארץ היא ממש קרובה אליי.

היא בערך כל מה שאי פעם רציתי באישה. כנראה שפיתחתי כלפיה רגשות, וכל הזמן הזה הייתה לי מתחת לאף. יש לה סיפור חיים מטורף, היא ערכית, עברה דרך ראויה להערצה ואני ממש מעריך אותה על מי שהיא. כן, לא אשקר, היא גם נראית מעולה אבל זה ממש לא העיקר.
אחרי שעשיתי מהפך חיצוני ומנטלי בעצמי, פעם ראשונה שראתה אותי אמרה לי "אתה נראה מעולה" כי היא זכרה אותי כמישהו די אחר. בהחלט הוחמאתי אם כי אני סביר.

זה יישמע מאוד ילדותי וטיפשי, אבל אני ממש מרגיש שיש לנו את אותו תחומי עניין/דעות. היא עושה לייקים בפייסבוק על דברים שגם אני עושה/מגיב, וזה קורה המון. גם בהרבה מקרים, היא עושה לייקים על תגובות שלי. לפעמים גם פירגנה לי עליהן.
מה גם שהיא יצאה פעם עם חבר משותף שלנו, שהוא ממש דומה לי לפני המהפך שעשיתי. ( הוא כבר נשוי למישהי אחרת אז חשבתי שזה תקין מצידי, לא יודע. )
כאמור, היא גרה מולי כאילו באיזו קלישאה של סרט הוליוודי, כשאנחנו מכירים בכלל ממסגרת אחרת ורחוקה לחלוטין. אני יודע שזה לא אומר כלום בהכרח, אבל אם מחברים את הכל, התחושה שלי שמשהו טוב יכול לצמוח מזה, אני אעשה הכל למענה ובחיים לא אפגע בה.
בפסח היא שלחה לי הודעה מיוזמתה מאוחר בלילה. שמחתי ממש, ויצא שדיברנו רצוף איזה שעתיים עד השעות הקטנות של הלילה שוב בהעלאת זכרונות, והצחקנו אחד את השניה. שוב חשדתי אולי היא מנסה לרמוז לי משהו, בשעה כזאת זה חריג, אבל אני נוהג להחמיר שכנראה ולא. אולי זה פשוט אני שלא מרבה לדבר עם המון בנות וסתם מגזים.
לאחר מכן, שוב נתקלתי בה בפוקס, והיא זו שהקדימה אותי בחיוך נפלא מאוזן לאוזן שקשה לשכוח, והעלינו זכרונות. אני לא חושב שהיא דלוקה עליי, אבל כן יש בנינו הערכה והיכרות ארוכה.

פעם אחת ראיתי אותה עושה לייק לאיזה פוסט מבאס של "לכל סיר אין באמת מכסה, אני כנראה אישאר לבד" בעמוד וידויים. תפסתי אותה לשיחה כי זה באמת הדאיג אותי ואכפת לי ממנה. אני רוצה לחשוב, שיש לי מנה מספקת של אינטליגנציה רגשית, כדי להבין שזה לייק הזדהות ולא לייק עידוד. אבל כן, גם חשבתי שזאת הזדמנות להציע את עצמי, לא אשקר. אחרי כמה חודשים נפגשנו במסגרת מורחבת של חברים כבר מספר פעמים השנה. אספתי אותה טרמפים ואפשר להגיד שיש בנינו חיבור ודיבור, אחרי הכל אנחנו כן מכירים כבר שנים ממסגרת משותפת.

כשהורדתי אותה, שאלתי אותה על פשר הלייק הזה. היא אמרה שבסה"כ הסכימה עם הכותבת שאין באמת 'סיר לכל מכסה'. אח"כ שאלתי אותה על זוגיות כי זה משהו שמגיע לה. היא אמרה שהיא לא צריכה את זה כרגע, כי זה יקשה עליה בלימודים, היא גם ככה לא הרבה זמן בארץ ורגילה להיות לבד. התחלתי לדאוג ואמרתי לעצמי "שמע, אם עכשיו לא תגיד לה משהו עכשיו לפחות, אתה תתחרט על זה כל החיים".
זה די גרם לי להנמיך את ההצעה שלי, כי הדבר האחרון שאני רוצה זה להיות עליה נטל, ובסוף מה שיצא לי מהפה זה: "אני מוכן להתנדב אם את רוצה". הזיכרון שלי טיפה מעורפל, אני זוכר שהיה לה מבט משתהה כזה של כמה שניות. לאחר מכן אני זוכר שהיא עברה לדבר על חברה שלה, שגבר כלשהו פגע בה וזה בהחלט נוראי.
אבל, כן בטוח ב-100% שהיא לא אמרה לי "לא", אלא רק המשיכה בסיפור שלה. אני פירשתי את ההערה הקודמת שלה כסירוב. מאוד מכבד נשים, לא רוצה להיות מטרידן, אז לא העזתי להיות יותר ברור וגם כי בכנות, הלב שלי דפק כהוגן. מאז אני תוהה, האם הייתי צריך להתעקש על זה או להבהיר את עצמי? בחיי שהייתי מוכן לשרוד את המרחק והזמן בשבילה שהיא צריכה עד סיום הלימודים, רק שלא יצא לי לומר את זה...

כשהתייעצתי עם ידידה משותפת שלנו עוד לפני המהלך, היא אמרה שהיא כן ניסתה עם מישהו אחר. זה לא הלך כי היא לא בארץ וזה קשה, אז הוא פגע בה האידיוט ושהיא כן רוצה זוגיות. הידידה המשותפת שלנו הייתה בעד שאלך על זה ושברגיל היא גם ככה הרבה זמן לבד, וזה שאנחנו גרים קרוב בכלל עוזר. לכן די הפתיע אותי כשהיא אמרה שהיא לא צריכה זוגיות כרגע, רגע לפני שהצעתי או שניסיתי, אולי בגלל הפגיעה שחוותה מגברים. יש כאן פער מסוים.

אני חושב שהיא פירשה את ההצעה שלי רק כניסיון לעזרה, ( בחיי שזו הייתה הכוונה אבל לא רק ) ולא גם כניסיון להתחיל איתה. יום אחרי זה שלחתי לה הודעה והתנצלתי אם שמתי אותה במצב מביך, הכוונה שלי הייתה טובה, רק שיצאה כמו Intervention. היא אמרה שהכל בסדר ולא לדאוג. מהטונציה שלה אני די בטוח שאמרה אמת. כמובן שאח"כ פגשתי אותה בפוקס ברחוב, והיא זו שזיהתה אותי למרות המסיכה והקדימה בשלום ובשיחה. אמרתי לה שנעשה עוד מפגש מורחב של חברים לפני שהיא עוזבת שוב.
ואכן היה כזה. אספתי והחזרתי אותה באמת בכיף, לא בקטע של להרוויח משהו, והתחושה הייתה שהכל כרגיל, דיברנו כאילו כלום ולא הייתה שום מבוכה שהיא. אח"כ היא כבר חזרה לחו"ל. כמובן שמאז היא עדיין עושה לי לייקים פה ושם, אין תחושה בכלל של פרנדזון. אני משוכנע שהיא לא מנסה לשחק בי או משהו, היא נשמה טובה ולא כזאת. כן מנסה דייטים עם אחרות מאז, זה לא הלך, אבל היא לא יוצאת לי מהראש ואני מטורף על האישה הזאת. לא יכול לברוח מזה.

כאילו השנה הזאת לא מספיק קשה, עד היום אני משתגע ממחשבות, והספק אוכל אותי אם היא בכלל הבינה שניסיתי להתחיל איתה, ולתחושתי כנראה שלא. אולי איך שניסחתי את זה לא התפרש כמשהו שאני כן רוצה...עצות בבקשה. מתנצל על החפירה. בראבו למי שקראו.