כן
בשנים האחרונות נשארתי כמעט ללא חברים בגלל שהוצאתי אותם מחיי מכל מיני סיבות. כל פעם שנתתי אמון בחבר, כל פעם שהתקרבתי יותר מדי, נכוותי באיזשהי צורה. כך יצא שהוצאתי מחיי 5 אנשים שהגדרתי בעבר כחברים, חלקם קרובים.
שניים מהם בגלל עין צרה במובן הכלכלי, כל הזמן רק רצו לדעת כמה אני מרוויח והאם טוב לי בחיים. קיבלתי את התחושה שכאשר טוב לי רע להם וכשרע לי טוב להם.
שניים נוספים בגלל התגרויות והצקות בלתי פוסקות ברמה האישית (לא התבגרו כנראה) וחוסר פרגון בהיבט של הקריירה. נתנו לי את התחושה שהם רק מחכים שאפול.
אבל הכי כאב זה לי זה החבר האחרון, חבר ילדות, אותו הגדרתי ממש כאח. הבן אדם בשלב מסוים פשוט החל להעלם, לסנן שיחות, להשיב להודעות ימים ואף שבועות אחרי שנשלחו. השיא הגיע שחוויתי איזשהו משבר וקבענו להיפגש, ואיך שהגעתי אליו הוא רמז לי בדרך עדינה שהוא "חייב" לחזור הביתה, כשהוא רואה אותי במצב כל כך גרוע.
מלבד אלה שציינתי, נפגעתי מעוד כל כך הרבה אחרים שנתתי בהם אמון כי חשבתי שהם באמת יהיו חברים נאמנים וטובים. אחד מהם אף עזב לחו"ל במפתיע וניתק איתי קשר ללא כל הןדעה מוקדמת ומדובר באדם שהיינו יחד מהיסודי ועד הצבא כולל.
ישנם רגעים בחיים שאני פשוט מרגיש לבד בעולם, ללא אף אחד שאוכל לסמוך עלין באמת. האם התחושה שלי מוצדקת? האם הייתי צריך להשאיר אנשים כאלו בחיי רק כדי שיהיו לי "חברים"? האם באמת ניתן לסמוך על אנשים שאינם משפחה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025