חבר שלי ואני ביחד שנה, אני אוהבת אותו כמו שבחיים לא חשבתי שאני אוהב מישהו. הוא גדול ממני בשנתיים, הוא בוגר וחכם וחתיך ויש בינינו אהבה עצומה.. הוא הראשון שלי ואני מאוד קשורה אליו. ואחרי כל ההקדמה.. אני לא מקנאה לו בכלל. אין לי בעיה שהוא יפגש עם כמה בנות שהוא רוצה (בקטע חברי כמובן), שיגיבו לו על תמונות, יעשו לו לייקים, ידברו איתו בוואטסאפ, לא מזיז לי. חברות שלי ואני דיברנו על זה, והן נגיד מקנאות בטירוף לחברים שלהם.
הקו מחשבה שלי הוא שחבר שלי איתי כי הוא רוצה אותי, אוהב אותי, ואם לא אז הוא יעזוב.. אחרת למה לו להישאר עם מישהי שהוא לא אוהב? אני יתגעגע אליו אבל לא יכעס או משהו.
גם שידידות שלו מחבקות אותו, אפילו אם מישהי מהן הייתה בקטע שלו, באמת שזה לא מפריע לי. חברה שלי אמרה שכנראה אני לא אוהבת אותו, וזה ממש לא נכון! גם אם הוא יבגוד בי, אני בטוחה שאני יעלב, אבל שוב, אם הוא רוצה מישהי מסוימת יותר ממני, שיהנה וביי. אתם חושבים שזה מעיד על משהו? כיף לי איתו, הוא מדהים ומתחשב, דואג לי, וגם הרגשתי מספיק בטוחה איתו כדי לשכב איתו בפעם הראשונה, שזה דבר שמאוד חשוב לי. יש פה משהו שאני לא שמה לב אליו? יכול להיות שאני באמת לא אוהבת אותו מספיק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות