היי קוראים לי שירה ואני מדריכה בבני עקיבא נכנסתי ממש לפני כמה חודשים ואני מרגישה שהחניכות שלי לא אוהבות אותי ולא מכבדות אותי נכנסתי להדרכה לא בסניף הרגיל אלא בסניף בשכונת פשע ככה שהעבודה שלי היא בעצם כפולה אני לא מחכה לחניכות שפשוט יגיעו ועושה להן פעולה אני צריכה לאסוף אותן מהבתים יש פעמים שאפילו הן לא מגיעות למרות שהן אומרות שכן ובקיצור הכל אצלי שונה שמתי לב ל5 חניכות שבאמת מעריכות אותי ואוהבות אותי אבל האחרות פשוט לא שמות עליי.. אחת מהן אמרה שהיא לא בטוח תרצה לצאת לטיול בגלל שזה לא יהיה אותו הדבר בלי המדריכה הקודמת מולי ופשוט התעלמתי אבל מבפנים נפגעתי כי אני. באמת כל כך משקיעה כשכל החברים שלי בסניף המרכזי ולא עושים הרבה בזבזתי כל כך הרבה כסף מכספי הפרטי לפעולות שלהן עברתי אפילו בבתים שלהן רק כדי לשאול אותן מה שלומן וליצור איתן קשר אישי וחלקן נורא תקועות על המדריכה הקודמת שהיא בעצם הראשונה שלהן ואני מבינה אותן באמת אני מנסה מה שאני יכולה אני נותנת מעצמי הרבה אבל זה מגיע למצב שזה יוצר לחץ מטורף בחיים שלי לגבי איזה פעולות ומה לעשות ובסופו של דבר אני חוטפת כאפה לפנים
ועכשיו זה גם שונה בגלל הקורונה הייתי אמורה כבר לצאת איתן לטיול ולעשות לילה לבן וככה להתחבר אליהן
אבל כבר אין וזה באמת כל כך מבאס אותי ואני אולי ארצה לפרוש אחרי השנה הזאת ולנסות לעבור לסניף המרכזי (אני לבד בהדרכה)
מה דעתכם? מה כדאי לעשות? עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות