היי, אספר בקצרה ואשמח לעצות אמיתיות.
הכרתי לפני מס' שבועות בחור דתי (כמוני) ידעתי מההתחלה שהוא גיור אך לא באמת הבנתי את המשמעות של זה.
עם הימים התקרבנו יותר (שיחות נורא ארוכות) ובכל שיחה הייתי מנגנת על זה שאני לא בטוחה על עניין הגיור.
החלטתי כן להיפגש איתו למרות הכל.
הפגישה הייתה ממש נחמדה!!! נהנתי להיות איתו. היינו יחד 8 שעות.
כן היו דברים שהפריעו לי, כמו שלא הציע לקנות לי אוכל. אני שילמתי על אוכל שקנינו. כאילו אני הזמנתי אותו... הוא אמר תודה אבל אני יודעת שאם היה ישראלי אולי הייתי מרימה גבה.
פה , לא יודעת למה .. עשיתי את זה באהבה . כמו רצון בתוכי לגרום לו להצליח פה.
יש לציין שאמא שלי אחרי הפגישה הארוכה כבר חרצה גורלות ואמרה שהוא לא יכנס לפה בחיים.
שכל פעם יצביעו עליי שזאת התחתנה עם בלה בלה.
אני תמיד חושבת על עניין שהסבא וסבתא תמיד יהיו גויים
וזה להתחתן (אם אתחתן איתו) עם מישהו שהוא לבד פה. אין לי איך לברר עליו כמו סתם בחוץ מהארץ. וזה מפחיד.
בנתיים אנחנו בנתק כי זה לא פייר הקשר שהוא כזה ואני מתלבת נורא.
אבל מדי פעם הוא מגיע למחשבות שלי.
מפחדת שאני מחבבת אותו אחרי שבועיים רק בגלל שזו תקופה שאני באמת צריכה מישהו איתי וקשה לי.
הוא כן בשיחות נותן לי מה שאני צריכה (יחס ומילים נכונות. הגיע למצב שבכיתי בשיחה אחת .. תוך שבוע!!! סתם בכיתי על החיים שלי. לא בגללו. והוא היה שם)
מה היתם עושים מפה?
נותנים באמת צאנס?
תודה למי שקרא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות