סיימתי טירונות לפני חודש וקצת ועברתי הרבה מתחים עם המפקדת שלי,
היו לנו ריבים על בסיס יומיומי, אבל תמיד היה לי רגש אליה, לא יכולתי לעשות לה רע, למרות שהיא הייתה "מחפשת" אותי הרבה.
הגענו לסוף וחשבתי שלא אתגעגע אליה (אני בטוח שהיא לא) אבל מאז עברתי לסדיר היא לא יוצאת לי מהראש, רק חושב עליה זה לא קל לתפקד בכלל בזמן האחרון, היה לנו סוג של יחסי אהבה שנאה, היא הייתה עושה בשבילי הרבה ואני הייתי מנסה לגמול לה טובה בחזרה, אבל היחסי מפקדת פקוד שמו חומה בנינו.
היא הייתה המודל לחיקוי שלי, היא לא יודעת את זה אבל מה שהיא הייתה עושה אני הייתי עושה, ממש נקשרתי אליה עם כל הכאב והמצבים שהיו לנו. המצב הוא שרק אני רואה ומרגיש את זה.
היא יושבת לי ממש חזק וקשה לי היא ממש רודפת אותי במחשבות, זה קשה לי מנטלית להתנהל כרגיל, והיו בנינו הרבה תקלים, אני ממש אובד עצות בעניין שלה, אני רוצה לחזק את הקשר בנינו מצד אחד, אבל זה ממש קשה אחרי כל מה שהיה לנו.
יש לה חבר אומנם אבל כל יום זה שורף אותי
היא מכירה אותי יותר טוב מכל אדם אחר, יש לה כשרון כזה, וזה מדהים לחוות את זה איתה. הלוואי והיה משהו לעשות מעבר לכתוב את זה.
הלוואי והיא הייתה יודעת.
היא כתבה לי שתחזור אליי ותתקשר, אבל עבר שבוע
רוצה להתקשר אבל לא רוצה להיות קרצייה
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות