לפני שנתיים וחצי אמא שלי נפטרה מסרטן. חשבתי שאני יכולה להתמודד עם זה ואכן התמודדתי אבל זה נעשה בלתי אפשר מהרגע שלאבא שלי יש חברה. אין לי בעיה עם זה אבל לאחים הגדולים שלי (אחותי בת 24 ואחי בן 22) יש בעיה עם זה והתחילו ריבים חמורים מאוד.
עכשיו כבר שנתיים מאז תחילת הריבים האלה וזה לא מפסיק להחמיר. אני כבר באמת לא יודעת איך להתמודד עם זה.
בגלל הקורונה אני סגורה בבית ואחים שלי בצבא אז אני לבד כל היום. אין לי מוטיבציה לקום בבוקר לזום ואין לי מוטיבציה לכלום נקודה. יש לי מלא דברים על הראש כמו פסיכומטרי וצבא ובגרויות חורף אבל אני פשוט לא רוצה לקום מהמיטה ולא מוצאת סיבה לקום. וכל פעם שאני מנסה לרומם את מצב הרוח ולפנות למקומות אחרים, כמו המשפחה, זה נדפק לי בגלל הריבים האלה.
אני מרגישה שאין לי איך לצאת מהדיכאון הזה כי כל כיוון שאני אנסה ללכת איתו כדי לעודד את עצמי רק יוריד אותי יותר (משפחה שרבה, לימודים שאני לא מסוגלת לשאת למרות שהייתי לפני הקורונה אחת התלמידות הכי טובות בביהס, חברים שאני לא יכולה להיפגש איתם...).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות