כל הילדות שלי עברתי מהבית לבית חולים מבית הספר לבית חולים כל הזמן הייתי שם, התרגלתי להיות שם עם האנשים הכרתי חברים משם וגם בתוך הכאב עדיין היה בי את ההרגשה שאני לא רוצה ללכת משם.
הרגשתי שזה מקום שמגן עלי שאני רגילה אליו שמתייחסים אלי בכבוד ודואגים לי כשבחוץ אף אחד לא שם עלי...
השתחררתי מבית חולים לפני שנתיים ובכל פעם חושבת כמה בא לי לחזור אני לא יודעת למה וההרגשה הזאת מעצבנת אותי כי מה יש לי לחפש שם? זה בית חולים לא גן שעשועים, ולאף אחד לא כיף שם וגם לי לא כיף..
מה יש לי? למה אני מכורה לבית חולים ואיך אני מפסיקה עם המחשבות על זה? חברות שלי שעדיין מאושפזות שם אומרות כמה בא להן לצאת משם ואני רק רוצה לחזור למקום הזה שהרגשתי שמגן עלי שאני לא חשופה ולא יכולים לפגוע בי
עצוב לי מאוד אני מרגישה מאוד עצובה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי מרגישה שהכל נופל עלי ושאני תלויה בבית חולים ומרגיש לי שזה המקום שאני צריכה להיות בו
אני משוגעת? מה אני? מה עובר עלי? ומה אני יכולה לעשות עם המחשבות האלו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025