מאז שהתחלתי לאונן (מגיל די צעיר, אולי 11), למעט בפעמים בודדות לא השתמשתי בנוזל סיכה, או קרם.
בתור ילד קטן אוננתי "על יבש", ואפילו התחככתי בכרית או במצעי המיטה.
אני זוכר שמתישהו הרגשתי שינוי ברגישות של הפין.
מאוחר יותר השתמשתי בשמפו, אבל גם בסבון.
אפילו שזה נשמע לא הגיוני (זה קשור בדיכאון, ובהפרעות נוספות), היו פעמים לא מעטות, וגם ממש אתמול, שאוננתי עם סבון, אפילו שחשתי כאב בפין. האוננות הייתה מחוספספת, והשפשוף גרם לתחושת שרפה בפין. בתקופת התיכון אוננתי כמעט כל יום, ולפעמים די חזק. בדרך כלל עם שמפו הד אנד שולדרס לא הרגשתי כאב, אבל עם סבון כן.
אני חש הבדל ברגישות בפין ובעיקר בכיפה, בהשוואה לרגישות שהייתה לפני שנים ספורות. אני עדיין יכול להגיע לזקפה ולגמור אבל יש הבדל מורגש, ונדרש גירוי גדול יותר כדי לגמור
אני דואג שאולי הזקתי לעור הפין, והוא לא יהיה רגיש כבעבר. יש לי דמיונות על איך הזקתי לקצות העצבים, ושהם לא יוכלו להחלים מהנזק הזה. כמובן שאין לי איך לאבחן את זה...
קראתי על death grip syndrome (שזה כינוי סלנגי לתופעה הזו), והבנתי שאנשים מצליחים להתגבר גם על מצבים גרועים משלי.
נראה לי שהצעד הנכון הוא להניח לאוננות לזמן מה, לתת לעור שם למטה להחלים, ולא להתבייש שהשותפים בדירה יראו שיש קרם במקלחת, ושהמצב שלי אמור להיות בסדר, או אפילו אחלה.
אבל בינתיים אני מרגיש מוצף ובחרדות, ואפילו שאני מנסה להיות רציונלי, קשה לי שלא להיות שלילי ולחשוב שאיבדתי משהו.
האם מישהו התמודד עם מקרה דומה?
אשמח לקרוא
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות