היי אני בת 14, עד כיתה ו הייתי חברותית כל כך והייתי נפגשת עם כולם , בקיצור מעורבבת עם בנים בנות ורוב הזמן רק איתם, עד שהגיע כיתה ז . עשיתי מעשה מטופש שאיפה שכותבים אם מי ארצה להיות שנה הבאה כתבתי ילדה אחת ובכלל אנחנו בקושי חברות, הגיעה כיתה ז והגעתי לבד לכיתה בלי אף חברה לבד . לאט לאט מהילדה הכי רועשת שיש לילדה שקטה. הכרתי חברה אחת אבל זה לא אותו דבר. אני מפחדת שתגיע ההפסקה כי אין לי מה לעשות בה עם מי להיות בה. הייתה את הקורונה שבכלל הרסה לי את התוכניות וכבר 9 חודשים אני לא אם אף אחד. אולי פעמיים שלוש נפגשתי וגם זה כבר לא, אין לי אם מי לדבר לפרוק להיות וזה פשוט רע. אני בוכה המון בגלל זה ואיך נהפכתי מה״מקובלת״ של הכיתה זאת שחברה של כולם לאחת שקטה שמתביישת בכלל פונים אליה. כרגע אין לי חברה אחת שאני יכולה אפילו להגיד שהיא אמיתית. אני לבד כבר כיתה ח ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה שאגיע לתיכון, אני בודדה . אני הרבה פעמים בוואצפ מדברת עם חברה אחת מהכיתה שהכרתי בכיתה ז אבל זהו. כיתה ז הייתה מבחינתי שנה נוראית ואני מתארת לעצמי שכיתה ח גם תהיה פי שתיים יותר גרועה. רע לי , נמאס לי זאת שתמיד יוזמת , אני כן מדברת ונפתחת לאנשים, מי שמכיר אותי יודע את זה. אבל כבר אין לי כוח כל היום זאת שיוזמת שאף אחד לא יבוא ויידבר איתי רק אני, כיתה ז עוד דיברתי קצת לפני שהתחילה הקורונה אבל אחרייה כל החברות שהיו לי התנתקו ממני. תעזרו לי מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות