האם אני עדיין אצליח בעתיד??

טוב תקשיבו אז ככה אני בן 15 כיתה י ואני באמת באמת מפגר ואני יודע שעכשיו אנשים יגידו בתגובות לא זה לא נכון תאמין בעצמך ודברים כאלה אבל תקשיבו בואו אני יספר לכם כמה דברים בשביל שלפחות קצת תבינו עד כמה אני מטומטם לא רצו להעלות אותי בכלל לכיתה א אמרו שאני לא מוכן לזה ושהמוח שלי לא מפותח מספיק כמו הילדים האחרים אבל אני ממש רציתי לעלות לכיתה א אז אחרי חודשים שאמא שלי התעקשה עם משרד החינוך או לא יודע עם מי היא דיברה אז הסכימו בסוף לעלות אותי לכיתה א רק בגלל שכבר לא היה להם כבר כח אני למדתי ליקרוא ולכתוב רק בכיתה ד ואני עד עכשיו קורא כמו ילד כיתה א אני עדיין מתקשה בחיבור וחיסור גם לכיתה ג לא רצו להעלות אותי כי אני הייתי ברמה של ילד בגן לא רצו לעלות אותי גם לכיתה ז בכיתה ח ו-ט רצו להעיף אותי מהבית ספר אני נכשל כמעט בכל מבחן ואם אני לא ניכשל בו אז הכי הרבה שאני מקבל זה שישים אבל זה ממש נדיר אח שלי בכיתה ג ולפעמים כשהוא מבקש ממני עזרה בשיעורים אני לא עוזר לו וזה לא בגלל שלא בא לי זה בגלל שאני לא יודע את החומר שלו ניכשלתי בכל המבחנים העבודות והבחנים עד עכשיו ואני אני יושב כל הזמן לפני מבחן עם מורים פרטיים עם עצמי לפעמים אני לוקח ריטלין ליפעמים אני גם לומד עם חברים שלי ואני עדיין כל הזמן ניכשל אני בכיתת מב"ר עכשיו ואני עדיין לא מצליח כלום אני ישבתי לא מזמן עם המורה שלי שעתיים אחרי שנגמר בית ספר כי היא ניסתה לעזור לי קצת להבין את החומר במתמטיקה היא אמרה לי שצריך להתחיל מהבסיס אז היא ניסתה לפתור משוואה של ילדים בכיתה ו ואני שעתיים שלמות ישבתי איתה ולא הצלחתי לפתור תרגיל אחד שילד כיתה ו עושה משינה (רק שתדעו אני נכשל בכל המקצועות לא רק במתמתיקה) כמובן שיש עוד הרבה דברים שיש לי לספר בשביל להסביר לכם עד כמה אני מפגר אבל אני ינסה לקצר את זה אז הבנתם כבר בערך את המצב שלי זה ניראה שכול המורים כבר מיואשים ממני ההורים שלי כבר מאוכזבים ממני ומהתעודות הגרועות שאני מביא כל שנה ואני לחוץ רצחח בגלל העתיד שלי כאילו אני יודע שאפשר להצליח בחיים גם אם לא הצלחת בבית ספר ושבית ספר לא מגדיר אם הילדים הם חכמים או לא אבל אני באמת מטומטם אין לי כשרון בכלום ככה שאני לא יכול להסתמך על איזה כישרון שיש לי אני גרוע בכל דבר שצריך לשבת ולהתרכז בו כמו ציור ואני באמת ניסיתי עוד מלא דברים אפילו למדתי נגינה 3 שנים אבל סבלתי כל רגע ואני גרוע בזה גם אחרי שלוש שנים לא ידעתי בקושי אפילו איך מחזיקים את הכלי נגינה ניסיתי אומניות לחימה או ריצה או כדורגל או כל ספורט אחר אבל אני פשוט טמבל חסר כישרון ניסיתי ללמוד בכל דרך אפשרית אבל אני לא מצליח והריטלין מכניס אותי לדכאונות וגורם לי להתרחק מכל החברים והוא מכניס לי רעיונות מטומטמים לראש כמו פשוט להתאבד כי גם ככה אין לי עתיד ואני יגמור ברחובות כשאני יהיה גדול ואין מצב שאני ירצה להמשיך לחיות עם אמא שלי אחרי צבא כי יש לי בעיות במשפחה והיא גם ככה כנראה תעיף אותי מהבית כשאני יהיה בן 18 אני לא יושן בלילות מהלחץ של מה יהיה איתי בעתיד אני כבר באמת לא יודע מה לעשות אני לא צריך שתרשמו לי עצות למטה איך להצליח בלימודים או איך ללמוד למבחנים כי אני כבר באמת ניסית הכל ואני פשוט לא יכול אני ממש מטומטם אז זה לא יעזור אני רק רוצה שתגידו לי אם אתם חושבים שעדיין יש לי סיכוי להצליח בעתיד אבל תגידו תאמת אל תגידו לי שכן רק בשביל לנחם אותי ורק שתדעו על בגרות אני ממש לא בונה רב הסיכויים שלא תיהיה לי בגרות והמורים והמנהלת מדברים איתי על זה כבר מכיתה ח הם כל הזמן מוציאים אותי משיעורים ואומרים לי שבקצב הזה לא תיהיה לי בגרות ואני לא יגיע לכלום ואני די בטוח שהם צודקים ככה שבגרות רוב הסיכויים שלא תיהיה לי.

נ.ב: תודה לכל מי שקרא את כל זה והגיע עד לכאן פשוט היה לי הרבה לפרוק וגם תודה למי שיענה לי בתגובות