היי, אז ככה כל החיים שלי הייתי מהילדות שתמיד יש להן חברות, אף פעם לא הרגשתי דחויה או לא רצויה במעגל חברתי, גם שהגיע גיל של בנים תמיד הייתי מחוזרת ולכל הביטחון עצמי שלי בהתאם, אני מגיעה ממשפחה חרדית, לפני 9 שנים בערך יצאתי מהזרם הזה, אני עדין דתיה אבל בדרך שלי, בעקבות זה ריבים בלתי פוסקים עם ההורים שלי, במיוחד אמא שלי שעשתה תהליך הפוך ונהייתה יותר קיצונית ( אפילו אבא שלי מעיר לה שהיא מגזימה) בגלל הקורונה אני כרגע גרה עם ההורים, זה סיוט! אין לי נושא שיחה עם אף אחד מגיעה מהעבודה ופשוט בחדר כי אין גם לאן לצאת, החברות שלי מבית הספר חרדיות גם כבר נשואות עם ילדים אומנם נשארנו חברות טובות אבל מבאס אותי שאין לא בסטטוס שלי, אין להן את הזמן הפנוי להפגש איתי כי יש להן בית, בעל ילדים וכו' וגם כשהן יכולות אז אי אפשר לדבר איתן על הכל ואי אפשר ללכת לכל מקום איתן(לא בקורונה) גם בזוגיות לא הולך לי לאחרונה ואני מרגישה כל יום שאני פשוט לא מאושרת בחיים שלי, התחלתי לבכות כמעט כל יום וזה מלחיץ אותי כל השמחת חיים שלי נעלמה, מה לעשות? אני כבר לא ילדה ואני ממש לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025