היי.
אני ובן הזוג שלי לשעבר היינו שנה יחד. שנה מדהימה ומלמדת וממש חשבתי שסוף סוף, אחרי שנים- מצאתי את הנחת שלי.
ואז זה הגיע ממנו- הוא נפרד ממני לפני שבועיים. לפני חודשיים הוא גילה לי שהוא לא רוצה ילדים.. הסיבה לכך נובעת מהבית (פוסט-טראומה לאביו). הוא סיפר שפעם הוא כן רצה אבל דברים השתנו והסיבה לפרידה היא שהוא לא רוצה שאני ״אדפק״, והוא לא יצליח להחליט מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה ולמה... הוא אמר שהוא מרגיש מבולבל.
הוא טוען שהסיבה היחידה שמונעת ממנו לחזור למרות שהוא רוצה היא החשיבה עליי- שאני לא ״אבזבז״ את הזמן. זה עצוב וגורם לי לאהוב אותו יותר.
ואני טוענת שהוא כן ירצה- וזה זמן מבלבל גם ככה, ואני מכירה אותו ואת מי שהוא.
ואני מרגישה אבודה, כי אני יודעת שהוא יתחרט, ואני מפחדת לפספס את זה. אני מבואסת מאוד ואף אחד לא מצליח להבין אותי. כולם אומרים לי להמשיך הלאה...
אני גם לא מפסיקה לחלום עליו, על זה שאנחנו חוזרים.. והחלום מרגיש כל כך נעים וחמים ואז אני מתעוררת.... :(
מה עושים? נותנים לזה זמן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות