פגועה ברמות, איך להשתחרר מהפגיעה?

היי לכולם, זה קצת ארוך
אני והאקס מכירים מגיל צעיר היינו ביחד כשאני הייתי בת 16 במשך 5 חודשים, נפרדנו, חזרנו כשהייתי בת 17 למשך חצי שנה, שוב נפרדנו ואז הוא רדף אחרי במשך שנה שלמה ! ולא רציתי אותו.. הוא תמיד היה פה בשבילי.. בכל סיטואציה , היה מאוהב בי בטירוף.
עד שנפלתי והתאהבתי בו שוב והייתי הכי שלמה עם הזוגיות הזאת ראיתי אותנו מתחתנים ועתיד וורוד ביחד וגם הוא כמה פעמים דיבר איתי על זה שהוא רוצה להתחתן כבר. הוא עשה בשבילי הכל
באמת חשבתי שהוא גבר מדהים אמרתי שצריך לשמור עליו בכפפות זהב..תמיד חיבק וליטף והביע אהבה מטורפת אלי ,כולם אמרו לי כמה הוא רגיש איתי כמה הוא טוב אלי כמה הוא אוהב אותי , עברנו כלכך המון דברים ביחד מגיל צעיר, חוויות מטורפות , היינו ממש החברים הכי טובים! סיפרנו אחד לשני דברים שאף אחד לא יודע עלינו ותמיד היינו יד ביד וכולם אמרו לנו כמה אנחנו מתאימים אחד לשני.
עד שעברנו לגור ביחד, ממש עברנו לגור ביחד זוג מאושר הבית היה נוראי ניקינו את כל הבית וסידרנו אותו מאפס ביחד והתחלנו לגור שם בידיעה שאני בהריון והוא הכי שמח מזה (מהר מאוד הייתה הפלה טבעית אבל זה סיפור בפני עצמו) .
לאחר חודש התחלנו לא להסתדר וזה התדרדר מרגע לרגע התחילו ריבים נוראים עד כדי אלימות מילולית ממש והוא היה פוגע בי יום יום נפשית ברמה הכי קשה שאפשר ואחר כך גם התחיל להתעניין בבנות אחרות.
בכיתי כל היום נהייתי נורא סהרורית פרצוף תחת מדוכאת לא מתקשרת עם אף אחד גם לא עם המשפחה שלי! היה לי רע כלכך וזה לא הזיז לו , הוא המשיך בדרך שלו. המשיך להתייחס אלי כמובן מאליו להעליב אותי על ימין ועל שמאל להתייחס אלי כאילו אני כלום ושום דבר, שבר לי את הלב! היו איזה פעמיים שהייתה לנו שיחה על זה והוא ממש בכה על איך שהתנהג וחיבק אותי ולהצטער ולא רצה שאעזוב אותו אבל יומיים אחרי המשיך כהרגלו.
המצב קצת השתפר והתחלתי לעבוד ולהיות פחות מדוכאת והתחלנו להיות בסדר אחד עם השני אבל לא בתור זוג חיינו ביחד כידידים ועדיין היינו שוכבים והכל. אבל הוא עדיין התנהג אלי ממש מגעיל כשהיה עצבני והוא לא ניסה להחזיר בכלל את הזוגיות או לדבר עליה או לנסות לתקן וזה כל כך כאב..
הייתי האהבה הראשונה שלו.. והיחידה שלו והוא כל כך אהב אותי ופתאום הפסיק להעריך.
עד שיום אחד לקחתי את כל הדברים שלי ועזבתי להורים
הוא מהצד שלו התחיל לדבר עם ידידות וגם לא שלח הודעות חוץ מפעם אחת ששאל אם אני בסדר.
באמת בכיתי לילות שלמים התחרפנתי בבית והיו לנו לילות לבנים שהיינו רבים פיצוצים ופשוט עשה לי טראומות והדבר שהכי כואב לי זה שהוא אפילו לא טורח להתנצל על כמה שהוא פגע בי ולהראות שהוא מבין את הטעות שלו. אני מרגישה שאני חייבת את הסליחה הזאת שהוא יבין כמה שפגע בי ובאמון שלי . סמכתי עליו
ושמתי את הלב שלי בידיים שלו וראיתי איתו עתיד אהבתי את הבן אדם הזה והוא לא רואה כמה הרס אותי כמה שבר אותי ופגע בי בצורה הכי חזקה שאפשר!!! וראה כמה אני פגועה ולא עשה עם זה כלום!
אני לא מצליחה להשתחרר מזה, מה עושים??