היי, בטח קראתם את הכותרת ולרובכם זה נראה כמו אסון. מזה בדיוק פחדתי....
אני נטע, בת 24 עובדת במשרד האוצר שם גם פגשתי את יוסוף, בן 26 ערבי בדואי..
אני חייבת לציין שאני מכירה אותו שנה (בקטע אפלטוני) והוא בן אדם מדהים.. לחברים, לאזרחים, כולם אוהבים אותו. כל החברים שלו יהודים והוא בעצמו התחיל הליך גיור...
בחודש האחרון התחלנו להתקרב (חשוב לציין שהכל בהסכמה הדדית) ואפילו התנשקנו...
הוא מדהים, דואג לי מאוד, מכבד אותי ונותן לי הרגשה נעימה.. הוא לא ״גר בכפר״ הוא ממש לא מזוהה עם סממנים מוסלמים ולא מאמין באסלאם.
קשה לי כי אני חושבת איך המשפחה תקבל, איך החברה תקבל אותנו.. זה נראה לי כמו משהו גדול שיש להתמודד איתו...
הוא מבין את הפחד שלי ואנחנו מדברים על זה בפתיחות, הוא מודע לכך שזו ״בעיה״ מבחינת הרבה אנשים אבל מרגיע ומעודד שלהכל יש פתרון ושאנחנו נתגבר על זה..
מה אתם אומרים? להתרחק? להילחם?
אשמח שתגיבו לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות